מקור משנה מקואות ו׳:י״א
11 הַמַּטְהֶרֶת שֶׁבַּמֶּרְחָץ, הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִין, אִם יֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, פָּסוּל. כַּמָּה יְהֵא בַנֶּקֶב וְיִהְיֶה בוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין. אַחַד מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לַבְּרֵכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנָה מְלֵאָה כְשֵׁרִים וְהָעֶלְיוֹנָה מְלֵאָה שְׁאוּבִין וְיֵשׁ בְּצַד הַנֶּקֶב שְׁלשָׁה לֻגִּין, כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שְׁלשָׁה לֻגִּין שֶׁנָּפְלוּ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ו׳:י״א
11 כב פָּסוּל. אִם אֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה. הָרַ"שׁ:
12 כג וְאִם יֵשׁ בּוֹ שְׁמוֹנִים, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בוֹ אֶחָד מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים בַּבְּרֵכָה. הָרַמְבַּ"ם בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: