מקור משנה מקואות ו׳:י׳
10 הָאָבִיק שֶׁבַּמֶּרְחָץ, בִּזְמַן שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, פּוֹסֵל. מִן הַצַּד, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמִקְוֶה סָמוּךְ לְמִקְוֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם מְקַבֶּלֶת הָאַמְבָּטִי רְבִיעִית עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לָאָבִיק, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אִם מְקַבֵּל הָאָבִיק כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ו׳:י׳
10 כ פּוֹסֵל. לְפִי שֶׁהוּא כְלִי קֹדֶם הֱיוֹתוֹ קָבוּעַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַבֵּר, לֹא יָצָא מִתּוֹרַת כְּלִי לִהְיוֹתוֹ קָבוּעַ לָאָרֶץ. וְזֶהוּ אֲמָרָם זַ"ל בַּתּוֹסֶפְתָּא, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ עִם הַקַּרְקַע. הָרַמְבַּ"ם בְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ עִיּוּן מִפֶּרֶק ח'‏ דְּכֵלִים מִשְׁנָה ט'. עַיֵּן שָׁם:
11 כא לִטְבִילַת טֻמְאָה. אֲבָל לְהֶכְשֵׁר כְּלֵי נָכְרִים, אַרְבָּעִים סְאָה בָעִינַן: