עיקר תוספות יום טוב על משנה מקואות ט׳

1 א בָּאָדָם. מִשּׁוּם דִּבְמִשְׁנָה ה'‏ קָתָנֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין בַּכֵּלִים, תָּנֵי גַבֵּי טְבִילַת אָדָם אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם. הָרַ"שׁ:

2 ב וּמִיהוּ בִּרְצוּעָה רְחָבָה וַחֲלָקָה חוֹנֶקֶת וְחוֹצֶצֶת:

3 ג בְּמַאי דִמְטַהֵר בְּשֶׁל יוֹצְרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

4 ד וְלֹא כוּ'. וְאִם טָבַל אֵינוֹ חוֹצֵץ. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּלֹא כְלָלוֹ בַהֲדֵי הָנֵי דְרֵישָׁא. וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁכֵּן הוּא בַתּוֹסֶפְתָּא. וְהָרַ"שׁ הֵבִיא תוֹסֶפְתָּא הָיוּ רַגְלָיו מְלֵאִים אָבָק וְטָבַל בְּמִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, טָמֵא. שִׁפְשֵׁף אוֹ שֶׁהִטְבִּילוֹ בְחַמִּין, טָהוֹר:

5 ה הַשֶּׁחִי. בִּכְלַל בֵּית הַסְּתָרִים הוּא, וְאִצְטְרִיךְ, דַּהֲוָה אֲמֵינָא דַוְקָא בֵית הַנֶּקֶב וּבֵית הָעֶרְוָה דְּאֵינוֹ נִרְאֶה לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, אֲבָל הַשֶּׁחִי לֹא מִקְּרֵי בֵית הַסְּתָרִים, קָמַשְׁמַע לָן. וְאִי לֹא תָנֵי אֶלָּא הַשֶּׁחִי, הֲוָה אֲמֵינָא דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא פָלֵיג אֶלָּא בְהָא, קָא מַשְׁמַע לָן. מַהֲרַ"ם:

6 ו כָּל הַמַּקְפִּיד כוּ'. אֲתָאן לְכֻלֵּי עָלְמָא. וְקָשֶׁה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי בָתַר כֻּלְּהוּ. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ נַמִּי דְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא שֶׁאָמַר הָאִישׁ כוּ'‏ תָּלוּי בַּקְּפִידָה. וּמִשּׁוּם הָכִי נַמִּי לֹא תָנֵי זֶה הַכְּלָל. בְּנִי מוֹהֲרַ"ר לִיוָואי יצ"ו. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב שֶׁגָּרַס לֵיהּ בְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְשׁוּב גָּרַס נַמִּי זֶה הַכְּלָל כוּ'. וְאוּלַי שֶׁכֵּן הוּא נַמִּי גִרְסַת הָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ב:

7 ז שֶׁבְּתוֹךְ הָעַיִן הַדִּמְעָה מְלַחְלַחְתּוֹ וְאֵינָהּ מַנִּיחָתוֹ לִהְיוֹת יָבֵשׁ. וְנִרְאֶה דְּלִכְלוּכֵי צוֹאָה וְצוֹאָה שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן נַמִּי דַוְקָא בְלַח כוּ'. תּוֹסָפוֹת:

8 ח וְהַיְנוּ מִשֶּׁמַּתְחִיל לִירֹק. גְּמָרָא:

9 ט כְּשׁוּת כוּ'. וְאָמְנָם זָכַר זֶה הַדִּבּוּר הֵנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִכַּוָּנַת הַחֲצִיצָה, לְפִי שֶׁזּוֹכֵר מִשְׁפְּטֵי קְרוּמֵי הַחַבּוּרָה בַּחֲצִיצָה. הָרַמְבַּ"ם:

10 י רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. קָאֵי עַל הַמַּרְדַּעַת. הָרַמְבַּ"ם:

11 יא לֹא דָק, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר מִשְׁקָלוֹ אַרְבָּעָה. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם:

12 יב וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֻׁמָּן וְחֵלֶב:

13 יג וּמִן הַחִיּוּב הַזֶּה נִהְיָה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַקְפִּידוּ עַל לִכְלוּךְ בִּגְדֵיהֶם וַאֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי דְּתַרְתֵּי אַשְׁמְעִינַן, דְּלָאו דַּוְקָא רְבָב, דְּהוּא הַדִּין כָּל לִכְלוּךְ וְהוּא הַדִּין כָּל בְּגָדָיו. דְּחִיּוּב מִיתָה אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן כִּדְאִיתָא בַגְּמָרָא. וְהַטַּעַם, דְּמַחְמִירִין עַל עַצְמָן וּמַקְפִּידִין עַל כָּל זֶה שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי חִיּוּב מִיתָה:

14 יד וּמַתְנִיתִין הָכִי קָאָמְרָה, וְשֶׁל עַם הָאָרֶץ נַעֲשָׂה כְמוֹ בוּר דְּלֹא קָפֵיד עַד שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁנֵי צְדָדִים:

15 טו זֶה הַכְּלָל. לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל אוֹת ו דַּאֲתָאן לְכֻלֵּי עָלְמָא, תָּנֵי כְלָלָא דְאָדָם, וּכְלָלָא דְכֵלִים. וּקְצָת קָשֶׁה דְּלֹא תָנֵי הָתָם זֶה הַכְּלָל: