עיקר תוספות יום טוב על משנה חגיגה ב׳:ו׳

6 י לֹא טָבַל. דַּוְקָא בִּטְבִילָה בָּעִינַן כַּוָּנָה לְמַעֲשֵׂר וְכָל שֶׁכֵּן לִתְרוּמָה, אֲבָל בִּנְטִילַת יָדַיִם כִּי נָטֵיל לְחֻלִּין שׁוּב אֵינוֹ פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה. דְּאִי לֹא תֵּימָא הָכִי אֵין לְךָ אָדָם אַף חָבֵר אוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה שֶׁלֹּא יְטַמֵּא מַשְׁקִין. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

7 יא וְהָא אָתָא לְאַשְׁמְעִינַן. דְּאִי לְגוּפֵיהּ לֹא אִיצְטְרִיךְ, דְּהָא בָּרֵישָׁא תְּנַן דַּאֲפִלּוּ הֻחְזַק לְחֻלִּין אָסוּר לְמַעֲשֵׂר. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּאִי מֵרֵישָׁא הֲוָה אֲמִינָא דִּטְפֵי עָדִיף לֹא הֻחְזַק כְּלָל לְמַעֲשֵׂר מֵהֻחְזַק לְחֻלִּין, דְּהָא עָקַר דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִמַּעֲשֵׂר. תּוֹסָפוֹת: