ברטנורא על משנה חגיגה ב׳:ז׳

7 מִדְרָס. אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים כְּמִדְרַס הַזָּב שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, כְּדִכְתִיב ויקרא טו וְכָל אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו:

8 לַפְּרוּשִׁים. לְאוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶם בְּטָהֳרַת חֻלִּין:

9 בִּגְדֵי פְרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְרוּמָה. כָּאן חָסֵר מַעֲלָה אַחַת, וְהָכִי אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמִתְנֵי, בִּגְדֵי פְּרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בִּגְדֵי אוֹכְלֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה, דְּהַיְנוּ לַכֹּהֲנִים בִּתְרוּמָתָן. וְכָל הָנֵי מַעֲלוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים נִינְהוּ, שֶׁאָמְרוּ אֵין שְׁמִירַת טָהֳרָתָן שֶׁל אֵלּוּ חֲשׁוּבָה שְׁמִירָה אֵצֶל אֵלּוּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן אֵצֶל אֵלּוּ כְּאִלּוּ לֹא שְׁמָרוּם, גָּזְרוּ בְּבִגְדֵיהֶם שֶׁמָּא יָשְׁבָה עֲלֵיהֶם אִשְׁתּוֹ נִדָּה, וַהֲרֵי הֵן מִדְרַס הַנִּדָּה:

10 הָיָה אוֹכֵל עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. הָיָה אוֹכֵל חֻלִּין שֶׁלּוֹ בְּטָהֳרָה כְּאִלּוּ הָיָה קֹדֶשׁ, שֶׁהָיָה נִזְהַר בָּהֵן מִכָּל טֻמְאָה הַמְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ:

11 וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת. אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ. דִּקְסָבַר הַאי תַּנָּא חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ. וְאֵין כֵּן הֲלָכָה, דְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ לְכָל הַדְּבָרִים, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף מַסֶּכֶת נִדָּה: