ברטנורא על משנה חגיגה ב׳:ו׳

6 הַטּוֹבֵל לְחֻלִּין וְהֻחְזַק לְחֻלִּין. וְעוֹד זוֹ מַעֲלָה. הַטּוֹבֵל לֶאֱכֹל חֻלִּין וְנִתְכַּוֵּן לִטְבֹּל לִהְיוֹת מֻחְזָק טָהוֹר לְשֵׁם חֻלִּין:

7 אָסוּר לְמַעֲשֵׂר. אָסוּר לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַנֶּאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁיִּטְבֹּל לְשֵׁם מַעֲשֵׂר. וְכֵן כֻּלָּם:

8 אָסוּר בְּחַטָּאת. בְּמַיִם הַמְקֻדָּשִׁים בְּאֵפֶר פָּרָה:

9 וְלֹא הֻחְזַק. לֹא נִתְכַּוֵּן לְשֵׁם טְבִילַת טָהֳרָה, אֶלָּא לִרְחִיצָה בְּעַלְמָא:

10 כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. לְמַעֲשֵׂר, וְכָל שֶׁכֵּן לִתְרוּמָה וּלְקֹדֶשׁ. אֲבָל טְבִילָה הִיא לְחֻלִּין, דְּחֻלִּין לֹא בָּעוּ כַּוָּנָה: