הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ב

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ב
12 כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן אֲפִלּוּ נִתְעָרֵב אֶחָד בְּרִבּוֹא נִפְסַד הַכּל וְנִפְסַל לַמִּזְבֵּחַ. וְכֻלָּן וַלְדוֹתֵיהֶן מֻתָּרִין לַמִּזְבֵּחַ חוּץ מִוְּלַד נִרְבַּעַת וְנֶעֱבֶדֶת וּמֻקְצֵית וְשֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם שֶׁוְּלָדָן אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹתָן:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ג׳:י״ב
12 אוסרין בכל וכו'. עיין זבחים ריש פ"ח ובתמורה ריש פ"ו והטעם דבע"ח חשיבי ולא בטלי יעו"ש כל הסוגייא בזבחים.
13 וכולן וולדותיהן וכו'. ע"ז מ"ו ב' ותמורה ל' ב' ודלא כר' אליעזר.
14 חוץ מוולד וכו'. הא דוולד נרבעת ושהמית את האדם מבואר בסנהדרין פ' א' ובע"ז כ"ד א' ובתמורה ל' ב' יעו"ש היטיב והא דנעבד ומוקצה שם בתמורה וכאיכא דאמרי התם דולד מוקצה ונעבד אסור מ"ט דניחא ליה בנפחיה.