הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש 9 פרקים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ו׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:5 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:7 »

מקור: משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ו׳

6 רש"י על נדרים פתח ↗

טרוטות - רכות:

7 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

שִׁשָּׁה בַּחֹטֶם וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁעִקַּר חָטְמוֹ שׁוֹקֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת וְזֶה ויקרא כא יח "חָרוּם" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. מִי שֶׁאֶמְצַע חָטְמוֹ בּוֹלֵט לְמַעְלָה. מִי שֶׁעֹקֶץ חָטְמוֹ נוֹטֵף לְמַטָּה. מִי שֶׁחָטְמוֹ עָקֹם לְצַד אֶחָד. מִי שֶׁחָטְמוֹ גָּדוֹל מֵאֵיבָרָיו. מִי שֶׁחָטְמוֹ קָטָן מֵאֵיבָרָיו. וְכֵיצַד מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ. בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁעַל יָדוֹ. אִם הָיָה חָטְמוֹ גָּדוֹל מִמֶּנָּה אוֹ קָטָן מִמֶּנָּה הֲרֵי זֶה מוּם:

8 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

שְׁלֹשָׁה בַּשְּׂפָתַיִם וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁשְּׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַתַּחְתּוֹנָה. מִי שֶׁשְּׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה. מִי שֶׁפִּיו רָפוּי וְרִירוֹ יוֹרֵד מִפִּיו:

9 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

שְׁלֹשָׁה בַּבֶּטֶן וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁכְּרֵסוֹ צָבָה א. מִי שֶׁטִּבּוּרוֹ יוֹצֵא וְאֵינוֹ שׁוֹקֵעַ כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. מִי שֶׁדָּדָיו שׁוֹכְבִין עַל בִּטְנוֹ כְּדָדֵי אִשָּׁה:

10 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

שְׁלֹשָׁה בַּגַּב וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקֻמָּה. מִי שֶׁיָּצָאתָה חֻלְיָא מִשִּׁדְרָתוֹ בֵּין שֶׁבָּלְטָה לַחוּץ אוֹ נִכְנְסָה לִפְנִים אוֹ נָטְתָה לַצְּדָדִין וְזֶהוּ בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת. מִי שֶׁתָּפַח בָּשָׂר בְּגַבּוֹ וְנַעֲשָׂה כַּחֲטוֹטֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָזָה חוּלְיָא מִמְּקוֹמָהּ הֲרֵי זֶה מוּם:

11 תוספות על חולין פתח ↗

אמר רב עד כאן לחולין ועד כאן לתרומה - כדקתני בברייתא לחולין עד הפרק לתרומה עד הפרק כו' והיה מראה רב בידיו ופירש בקונטרס דעד הפרק לחולין הוא פרק ב' שבאמצע אצבעות ולתרומה עד הפרק שבגב היד ובקדוש ידים עד הפרק העליון מקום חבור היד והזרוע ולא רצה לפרש בקונטרס דפרק דחולין הוא פרק ראשון שבראש האצבעות לפי שאינו שוה בכל האצבעות כמו באגודל אבל פרק האמצעי שוה בכולם ושמואל אמר דפרק דחולין ודתרומה שוין לחומרא ולא פליג אברייתא אלא משום דכהן הוא ורגיל בתרומה לכך החמיר על עצמו להרגיל אף בחולין אבל לרב ששת קשה דאמר עד כאן בין לחולין בין לתרומה לקולא וי"ל דרב ששת מפרש הברייתא בפרק הראשון שבראש אצבעות לחולין ושני לתרומה שהוא פרק אמצעי ולא להקל על הברייתא קאמר אלא אדרב ושמואל דאמרי דפרק דתרומה הוא מקום חבור אצבעות ותפיסת היד ור"ת פירש ע"כ לחולין פרק ראשון כמו שפירש רב ששת ולפירוש זה קשה ברייתא לרב ששת דלפירושו צריך לומר דלרב ששת דחולין ותרומה בפרק ראשון לקולא ומיהו יש לדחות דלשמואל לחומרא היינו פרק שבגב היד כמו קדוש ידים ובא רב ששת להקל משמואל אבל אין לפרש כמו שפירש הרב ר' אברהם דחולין עד פרק שלישי דאצבעות ולתרומה כל פיסת היד פירוש עד הקנה ולקדוש ידים עד העצילה שקורין קוד"א בלע"ז והביא ראיה מספר הזהיר שכתוב שם אמר שמואל לחולין כל היד ואי אפשר לומר כן מדתניא בפרק האומר משקלי עלי ערכין יט: משקל ידי ומשקל רגלי עלי ר' יהודה אומר ממלא אדם חבית ומכניס ידו עד העציל וברגל עד הארכובה ופריך וביד עד העציל ורמינהו קדוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק ומשני דאורייתא עד הפרק בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אלמא אין קדוש ידים עד העציל ומיהו יתכן פירושו לפי מה שמפרש שם דעציל היינו אישיל"א והוא בית השחי מקום חבור הזרוע והכתף וכן פירש בקונטרס בפרק הזרוע לקמן חולין קלד: אבל קשה לר"ת דאמר בזבחים דף יח: ולא יחגרו ביזע אין חוגרין במקום שמזיעין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם והיינו כנגד קוד"א ששם דרך לחגור דאי במקום שחי אדרבה הוא מקום זיעה יותר ועוד דמה שייך לומר ולא למעלה דלמעלה הוי צואר ואיך יחגרו שם ועוד דבערכין דף יט: קאמר ביד עד העציל וברגל עד הארכובה משמע דעציל באמצע היד כמו הארכובה באמצע הרגל ועוד דבאהלות פ"א מ"ח כשמונה רמ"ח אברים קתני ל' בפיסת היד ששה בכל אצבע שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף משמע דמרפק הוא קוד"א שכן הוא הסדר ומרפק ועציל הכל אחד דהא בערכין דף יט. קתני ר' יהודה במתניתין דהתם מכניס ידו עד מרפקו ותרגום כל אצילי ידים דיחזקאל יג כל מרפוקי ידיא ואין לפרש דקידוש ידים הוא עד בית השחי דהיינו עד הכתף דהא פריך בערכין ודאורייתא עד הפרק והא גבי תפילין כתיב ידך ותני דבי מנשה ידך זו קיבורת ומשני דאורייתא קיבורת כו' קידוש ידים ורגלים הלכתא גמירי לה משמע דפרק דקידוש ידים ורגלים אין מגיע עד קיבורת וקיבורת מפרש רבינו תם קבוצת בשר שבזרוע כמו ב"ב דף ה. קיבורא דאהינא שהוא לשון קבוצת תמרים:

12 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

אַרְבָּעָה בְּאֵיבְרֵי הַזָּרַע וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁכִּיס הַבֵּיצִים גָּדוֹל וְאָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכֻּבּוֹתָיו. מִי שֶׁהַגִּיד שֶׁלּוֹ אָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכּוּבוֹתָיו. מִי שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו וְהֵם הַכִּיס שֶׁל בֵּיצִים. מִי שֶׁרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו וְהוּא ויקרא כא כ "מְרוֹחַ אָשֶׁךְ" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:

13 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּשּׁוֹקַיִם וּבָרַגְלַיִם וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁשּׁוֹקָיו עֲקֻמּוֹת עַד שֶׁמְּחַבֵּר רֶגֶל לְרֶגֶל וְאֵין אַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ. מִי שֶׁפִּיקָתוֹ יוֹצֵאת וְהַפִּיקָה הִיא הָעֶצֶם הֶעָגל שֶׁלְּמַעְלָה מִן הֶעָקֵב מִצַּד פְּנִים וְהוּא דּוֹמֶה לְפִיקָה שֶׁטּוֹוֹת בָּהּ הַנָּשִׁים. מִי שֶׁעֲקֵבוֹ יוֹצֵא לַאֲחוֹרָיו עַד שֶׁנִּמְצָא הַשּׁוֹק כְּאִלּוּ הוּא בְּאֶמְצַע רַגְלוֹ עוֹמֵד. מִי שֶׁפַּרְסוֹתָיו רְחָבוֹת כְּשֶׁל אַוָּז אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן קְלוּטוֹת כְּשֶׁל אַוָּז. מִי שֶׁפִּיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָלוֹ. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּרַגְלוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה אֲפִלּוּ שֵׁשׁ וְשֵׁשׁ. וְאִם חֲתָכָהּ כָּשֵׁר וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ עֶצֶם. מִי שֶׁחָסֵר אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו. מִי שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו מֻרְכָּבוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. מִי שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו קְלוּטוֹת עַד לְמַטָּה מִן הַפֶּרֶק. וְאִם הָיוּ עַד הַפֶּרֶק אוֹ שֶׁחֲתָכָן וְהִפְרִישָׁן כָּשֵׁר. מִי שֶׁרַגְלוֹ כֻּלָּהּ שָׁוָה שֶׁנִּמְצָא רֹחַב פַּס אֶצְבְּעוֹתָיו כְּרֹחַב עֲקֵבוֹ וּכְאִלּוּ הִיא חֲתִיכָה שָׁוָה. מִי שֶׁרַגְלוֹ עֲקוּמָה דּוֹמָה לְמַגָּל שֶׁנִּמְצָא פַּס רַגְלוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֶצְבָּעוֹת עִם עֲקֵבוֹ כְּאִלּוּ הֵם שְׁנֵי רָאשֵׁי הַקֶּשֶׁת. מִי שֶׁרַגְלוֹ חֲלוּלָה וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אֶמְצָעָהּ גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ וְנִמְצָא כְּשֶׁעוֹמֵד עוֹמֵד עַל עֲקֵבוֹ וְעַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו. הַמַּקִּישׁ בְּקַרְסֻלָּיו בְּעֵת שֶׁמְּהַלֵּךְ. מִי שֶׁמַּקִּישׁ בְּאַרְכֻּבּוֹתָיו בְּעֵת שֶׁמְּהַלֵּךְ. מִי שֶׁהוּא אִטֵּר בְּרֶגֶל יְמִינוֹ:

14 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

אַרְבָּעָה בְּכָל הַגּוּף וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁגּוּפוֹ גָּדוֹל מֵאֵיבָרָיו. מִי שֶׁגּוּפוֹ קָטָן מֵאֵיבָרָיו. הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר. הַנַּנָּס וְהוּא הַקָּצָר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻפְלָגִין מִשְּׁאָר הָעָם:

15 רש"י על ברכות פתח ↗

גיחור – שהוא לבן יותר מדאי:

16 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

וְעוֹד יֵשׁ שָׁם בָּאָדָם אַרְבָּעָה מוּמִין אֲחֵרִים וְאֵלּוּ הֵן. הַחֵרֵשׁ. הַשּׁוֹטֶה. וְהַנִּכְפֶּה אֲפִלּוּ לְיָמִים רַבִּים. מִי שֶׁרוּחַ רָעָה מְבַעַתְּתוֹ תָּמִיד אוֹ בְּעִתִּים יְדוּעִים:

17 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

נִמְצְאוּ כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּכֹהֲנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְזֶהוּ כְּלָלָם. שְׁמוֹנָה בָּרֹאשׁ. וּשְׁנַיִם בַּצַּוָּאר. וְתִשְׁעָה בָּאָזְנַיִם. וַחֲמִשָּׁה בַּגְּבִינִים. וְשִׁבְעָה בְּרִיס הָעַיִן. וְתִשְׁעָה עָשָׂר בָּעֵינַיִם. וְתִשְׁעָה בַּחֹטֶם. וְתִשְׁעָה בַּפֶּה. וּשְׁלֹשָׁה בַּבֶּטֶן. וּשְׁלֹשָׁה בַּגַּב. וְשִׁבְעָה בַּיָּדַיִם. וְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאֵיבְרֵי הַזֶּרַע. וְעֶשְׂרִים בָּרַגְלַיִם. וּשְׁמוֹנָה בְּכָל הַגּוּף. וּשְׁמוֹנָה בְּעוֹר הַבָּשָׂר. וְשִׁבְעָה בְּכֹחַ הַגּוּף וְרֵיחוֹ. וּכְבָר נִפְרְטוּ כֻּלָּן אֶחָד אֶחָד. וְאֵלּוּ פָּסְלוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר הַשֵּׂעָר בְּעִקָּרָן. וּמִי שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו:

17 זבחים פתח ↗

מָה לְבַעַל מוּם – שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קָרֵב כְּמַקְרִיב!

6 שהיו שתי וכו'. שם מ"ג ב' במשנה שתי עיניו למעלה וכן מפרש לה הש"ס שם מ"ד א' ועי' תו"כ אמור פ"ב פרשה ג'.

7 למטה ממקום וכו'. שם ושם.

8 עיניו עגולות וכו'. שם מ"ד א' עיניו תרוטות וכמש"כ רש"י ותוס' שם ולעיל בהלכה ה' סתם כהערוך וכבר תמה הבעל מגיה שם בזה שתפס כמר וכמר ועי' שבת ל"א א' ונדרים ס"ו ב' ברש"י ובר"ן שם ועי' היטיב בערוך ערך טרוטות ובמוסף הערוך שם. ואפ"ל כי רבינו מפרש כפי' הערוך ועגולות יצא לו מהא דצירניות וכפירוש רש"י שם אולם מפירושו למשניות אינו נראה כן יעו"ש היטיב. והנה כאן מבואר דעין של אדם אינו עגול כ"כ ועי' לקמן פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ב דשם משמע דעין של אדם הוא עגול יעו"ש וי"ל דדרכו להיות עגול יותר משל בהמה אבל מ"מ הוא ארוך קצת ועי' במוסף הערוך שכתב דטרוטות הוא עיגול שיש לו אורך קצת יעו"ש ויש לעיין קצת בזה ואולי דזה דעת רש"י שכתב דצירניות הוא עגול יותר מטרוטות יעו"ש היטיב ויש נפק"מ הרבה בעגולים וכללו של דבר כל שנשתנה מדרכו מיקרי זה מום באדם אע"פ שיש לו עדיין קצת אורך.

9 מוזרות וכו'. שם. זויר דמזור עיניו. וכ"כ מרן.

10 גדולות הרבה וכו'. שם מ"ד א' במשנה.

11 קטנות כשל וכו'. שם ושם ג' ב'.

12 שדמעיו זולפות וכו'. שם מ"ד א' בברייתא דומעות.

13 שלחלוחית נמשכת וכו'. שם דולפות.

14 שמקבץ ריסי וכו'. שם במשנה מ"ג ב' סכי שמש ושם מ"ד א' תני רב יוסף סני שמש ועיי"ש בפי' רבינו.

15 שראיית עינו וכו'. שם מ"ג ב' ומ"ד א' ומשמע קצת מדברי רבינו שגורס שם בברייתא ורואה את החדר ואת העליה כאחת שמדבר עם חבירו ואחר אומר לי רואה ומוחק תיבת או וכן משמע קצת מפי' המשניות יעו"ש.

16 שאחת מעיניו וכו'. שם במשנה מ"ג ב'.

17 במראה כגון וכו'. הוא הזגדן וכמש"כ למעלה בס"ק כ' יעו"ש.

6 ר"ן על נדרים פתח ↗

טרוטות - עגולות:

13 שבת פתח ↗

בְּקוֹלָב הַלֵּךְ אַחַר מַסְמְרוֹתָיו. בְּסוּלָּם הַלֵּךְ אַחַר שְׁלִיבוֹתָיו. בְּעַרְסָא הַלֵּךְ אַחַר שַׁלְשְׁלוֹתָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּעֲמִיד.

17 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

משנה: תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה בַּעֲשָׂרָה בְּאַחַד עָשָׂר בִּשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג בְּיַד אַחַת צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם הֲרֵי עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים. בַּשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם. אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה הַקִּרְבָּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן שְׁנַיִם שְׁנָיִם: פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם הָרֹאשׁ בְּאֶחָד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעֹקֶץ וְהָרַגְלַיִם הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם וְהָרַגְלַיִם בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה הֶחָזֶה בְּאֶחָד וְהַגֵּרָה בִּשְׁלשָׁה. שְׁתֵּי יָדוֹת בִּשְׁנַיִם. וּשְׁתֵּי דְפַנּוֹת בִּשְׁנַיִם. הַקִּרְבַּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. אֲבָל בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב. הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שֶׁל אֵילּוּ וָאֵילּוּ שָׁוֶה: הלכה: וְעָרְכוּ. יָכוֹל מֵאָה. יָכוֹל מָאתַיִם. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. כָּל שֶׁשְּׁמוּעוֹ מְרוּבֶּה וּשְׁמוּעוֹ מְמוּעָט. תָּפַשְׂתָּה הַמְרוּבֶּה לֹא תָפַשְׂתָּ. תָּפַשְׂתָּ אֶת הַמְמוּעָט תָּפַשְׂתָּה. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. שְׁתֵּי מִידּוֹת. אַחַת כָּלָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. הָכֹּל מוֹדִין בְּמִידָּה כָלָה וְאֵין מוֹדִין בְּמִידָּה שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. אָמַר רִבִּי נְחֶמָיָה. וְכִי מַה בָא הַכָּתוּב. לִפְתּוֹחַ אוֹ לִנְעוֹל. לֹא בָא לִנְעוֹל אֶלָּא לִפְתּוֹחַ. אִם אוֹמֵר. יָמִים. עֲשָׂרָה. אֵינָן אֶלָּא מֵאָה אֶלָּא מָאתַיִם. אֶלָּא אֶלֶף אֶלָּא רִיבוֹא. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר. יָמִים שְׁנַיִם. פָּתַחְתָּ. רִבִּי מָנָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה. יָמִים שְׁנַיִם. יָכוֹל יָמִים הַרְבֶּה. אִם מְרוּבִּין הֵן. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֲמַר רַבִּים. הָא לֹא דִיבֵּר אֶלָּא בְיָמִים מְעוּטִים. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁנַיִם. רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל יָמִים רַבִּים עֲשָׂרָה. אָמַר יָמִים וְאָמַר רַבִּים. מַה יָמִים מִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם. אַף רַבִּים מִיעוּט רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְכִי נֶאֱמַר יָמִים וְרַבִּים. וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָמִים רַבִּים. הָא כֵיצַד. הָרַבִּים הַלָּלוּ יְהוּ מְרוּבִּין עַל שְׁנַיִם. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה. וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. אִי וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. יָכוֹל יְהֵא כֹהֵן אֶחָד עוֹרֵך אֶת כָּל הָאֵיבָרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרְכוּ. הָא כֵיצַד. כֹּהֵן אֶחָד עוֹרֵךְ שְׁנֵי אֵיבָרִים. וְכַמָּה הֵן אֵיבָרִים. עֲשָׂרָה. וְאֶחָד בְּקִרְבַּיִים. נִמְצָא הַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. וְעָרְכוּ. שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים. שְׁנַיִם. מְלַמֵּד שֶׁהַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. הַכֹּהֲנִים. לְרַבּוֹת הַקֵרֵחִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָא. וַהֲלֹא בְּבֶן הַבַּקָּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיכָה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. מָה עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרְכוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן שְׁנַיִם. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין לָךְ קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר אֶלְּא קָטוֹרֶת בִּלְבַד. יְכוֹלִין הֵם שְׁלֹשָׁה לְהַעֲלוֹתוֹ. וְלָמָּה אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר. אֶלָּא כְדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמָפֵּי. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. מִפְּנֵי מַה פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. עַל שֵׁם בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. מִיכָּן לְפָרוֹ שֶׁל יָחֵיד שֶׁיְּהֵא קָרֵב בְּשִׁשָּׁה.

17 בכורות פתח ↗

וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִיהְדָּר וּמִיתְנָא, קָא הָדַר וְתָנֵי: וְשֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו פָּסוּל מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן! אֶלָּא, לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא, דְּתַנְיָא: הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין כְּשֵׁרִים, וְלֹא אָמְרוּ פָּסוּל אֶלָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:5 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:7 »