הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ז׳

7 אע"פ וכו'. עיי"ש מ"ג ב' ובת"כ אמור פ"ב פרשה ג' יעו"ש ועי' מרן.

8 שאמצע חוטמו וכו'. אולי גורס במקום חוטמו בולם שם בש"ס ובת"כ חוטמו בולט. אי נמי מפרש חוטמו בולם נפוח כמו שפי' לעיל פ"ז ה"ז וט' פיו ורגליו מבולמות והיינו שהי' בולט כמו נפוח לחוץ ועיי"ש תוס' מ' ב' ד"ה פיו בלום וכו' יעו"ש שמביא ראיה מכאן להוכיח כי בלום פירושו סתום אמנם לרבינו אין משם שום ראיה ואדרבה ראיה לפירושו והבן.

9 שעוקץ חוטמו וכו'. שם בש"ס ות"כ חוטמו נוטף.

10 שחוטמו עקום וכו'. כן מפרש חוטמו סולד ר"ל שסולד ממקומו ונוטה לצד אחר לאחד מן הצדדים ורש"י פי' שם שהוא קצר ולרבינו א"צ לזה.

11 שחוטמו גדול וכו'. שם במשנה מ"ד א'.

12 אם הי' וכו'. כן מפרש רבינו מאי דאיתא התם תנא באצבע קטנה ומפרש ששיעורו באצבע קטנה וכן פי' שם בפי' המשניות אולם לרש"י ז"ל שם פי' אחר מודדין חוטמו כערך שאר בנ"א הדומים לו בגודלו ואם חוטמו ארוך יותר במדת רוחב אצבע קטנה או קצת יותר בשיעור רחב אצבע קטנה ה"ז מום אמנם לרבינו הפי' דמשערין אורך החוטם באורך האצבע קטנה ואם ארוך יותר מזה במשהו או קצר יותר מזה במשהו ה"ז מום.