הגהות הב"ח על רי"ף שבועות י׳ ב

« הגהות הב"ח על רי"ף שבועות י׳ ×¢×´× הגהות הב"ח על רי"ף שבועות י״א ×¢×´× »

1 רי"ף פתח ↗

ואקשינן עליה היכי אמרת דהוה סליק אדעתין דמחייב תרתי באיני יודע לך עדות חדא משום שבועת ביטוי וחדא משום שבועת העדות דמשתכח לה בשבועת ביטוי דאיתה *נ"א באניבאיני יודע לך עדות והא את הוא דאמרת מודה רב באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ואשתכח דלא ידע ליה דפטור הואיל דליתיה באיני יודע לך עדות משום דהויא לה שבועת שקר ולהכי איפטר ליה בהין דשבועת ביטוי משום דלאו דאיני יודע לך עדות לאו לשבועת ביטוי הוא אלא לשבועת העדות הוא ומשום שבועת העדות הוא חייב ולא משום שבועת ביטוי והיכי הוה סליק אדעתין לחיובא תרתי חדא משום שבועת ביטוי ואין לשבועות ביטוי באיני יודע לך עדות שום שבועה בעולם ולמאי איצטריך קרא למעוטי דלא תהוי תרתי עם שבועת העדות ועמדה הקושיא ופרקינן הדר ביה ואי בעי תימא חדא מינייהו רב פפא אמרה ולא מקשינן מאמורא על חבריה הדין הוא פירושא דהאי קושיא בביאור כלא ספק והרוחנו בה יותר מדאי אע"פ שאין דרכנו להרויח על כך:

2 רי"ף פתח ↗

3 ר"ן פתח ↗

רבא אמר משום דהוה דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש ואין לך בו אלא חדושובלבד. כלומר לאצריך למעוטי מלאחת וכי אתא לאחת למעוטי מחיוב ב' לא בעדות וביטוי אתא אלא לביטוי לחודיה שאם אמר שבועה שלא אוכל ואכל פת חטים ופת כוסמין ופת שעורים אינו חייב אלא אחת אבל לעדות וביטוי לא צריך מיעוטא דה"ל עדות דבר שהיה בכלל ביטוי ויצא בפני עצמו לידון בדבר חדש בראוין להעיד ובב"ד הלכך אין בו אלא חדושו ומשום עדות הוא חייב ולא משום ביטוי ופרכינן מכלל דאביי סבר איתא לשבועת ביטוי בעולם כלומר מכלל דאביי דאצטריך קרא למעוטי סבר איתא לשבועת ביטוי באיני יודע לך עדות והאי דלא מיחייב תרתי היינו משום מיעוטא דאי אתה מחייבו שתים ונפקא מינה דהיכא דאיתיה לביטוי ולא לעדות כגון בפסולין או שלא בבית דין דליכא למיפטריה מלאחת ומחייב משום ביטוי והא אמר אביי מודה רב באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות ואשתכח דלא ידע דפטור הואיל וליתיה בכלל שאיני יודע לך עדות ואם איתא הרי ישנה באיני יודע לך עדות בפסולין ושלא בפני בית דין ומהדרינן הדר ביה אביי מההיא ואי בעית אימא חדא מינייהו רב פפא אמרה כך פרש"י ז"ל ועיקר אבל דברי הרב אלפסי ז"ל בכאן אינם ברורים דמשמע דאיהו סבירא ליה דפרכינן מדאביי אמאי דסלקא דעתין מעיקרא לחיוביה תרתי ומאי פירכא דלמא כי אמר אביי דפטור הואיל וליתיה באיני יודע לך עדות דהיינו בתר דקים לן מדרש כל אחת דאי אתה מחייבו שתים וממילא אחת שאתה מחייבו היינו עדות ולא ביטוי דכיון דבמזיד מיחייב משום עדות ממילא משמע דבשוגג שאי אתה מחייבו אלא אחת אותה אחת עדות היא ולא ביטוי דלא מסתבר לחלוקי חיובא דעדות לחצאין ואפילו אמרת דבשוגג ליכא אכרעותא דאחת חייבו הכתוב בין ביטוי ועדות אכתי לא דמי לאו להן דבהן אי לאו ביטוי ליכא חיוב קרבן ובלאו בלא ביטוי מחייב ומצי למימר אביי שפיר למסקנא דשבועה שאני יודע לך עדות דפטור הואיל וליתיה באיני יודע לך עדות וכבר השיג עליו הר"ז הלוי ז"ל ובכלל דברי תראה שלא נתיישב לי מה שישבו הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות:

4 ר"ן פתח ↗

5 מלחמת השם פתח ↗

ועוד ומי אמר אביי הכי והאמר אביי מודה רב באומר לחבירו שבועה שאני יודע לך עדות וכו' הרי"ף ז"ל פרשה בהלכות ועיקר פירושו שאמר היכי סד"א לחיובי תרתי באיני יודע לך וכו':אמר הכותב הקפנו חבילות תשובות שאין בהם ממש דאדרבה היינו עיקר קושיין דכי אמר אביי דליתיה באיני יודע לך עדות לא מצית אמרת משום דכתיב אחת דמההוא משמע דודאי איתא לשבועות בטוי באיני יודע לך אלא ששתי שבועות הללו אינו חייב אלא אחת על שתיהן ולעולם איתה וכ"ש היכא דלא מחייב משום שבועת העדות כגון שלא בב"ד או שלא אמר להם התובע בואו והעידוני או שלא ייחד עדיו שחייב משום ביטוי וא"כ היכי אמר דליתיה לעולם שבועת איני יודע לך בכלל שבועת ביטוי הא איתא נמי בכל מקום אלא ודאי ס"ל לאביי דליתיה כלל בכללה משום דה"ל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש שאין לך בו אלא חדושי' כדרבא משום הכי אמר דליתיה נמי בהן ולפום הכי אקשינן למימרא דסבר אביי איתא לשבועה בעולם כלומר לשבועת ביטוי בכלל העדות אלא שאינו חייב אלא על אחת אפי' בב"ד והא אמר אביי דליתיה כלל כדפרישית ואי ליתא למאי איצטריך רחמנא למכתב אחת לעדות ובטוי לא אתא אלא לבטוי גופא והפירוש כפירש"י ז"ל ומה שפי' בעל המאור ז"ל ומי אמר אביי הכי כו' דהא משכחת לה דאצטריך קרא לאפוקא לשבועת העדות כי היכי דלא ליחייבי קרבן באומר שבועה שאני יודע לך עדות אינו מחוור דודאי לא דייקי' עליה דאביי איצטריך רחמנא למכתבה נמי לשבועת העדות משום אנפא אחרינא דאי הכי השתא נמי קשיא דה"ל נמי למימר איצטריך לחייבו על המושבע כנשבע מה שאין כן בשבועת ביטוי אלא ודאי אביי ה"ק להלכותיה אפקי' רחמנא ולא לחייבו שתים וחדא מהלכות העדות נקט ואע"ג דאיכא תרי תלת ועוד דטפי עדיפי ליה לאביי למימר דלחיובה באיני יודע אפקה רחמנא דהיא שבועת העדות עצמה האמורה בתורה מלומר שלפטור איני יודע בא שזו לא הוזכר בתורה כלל אלא בחיוב ולא בפטור ועוד דרבנן נמי לא הקשו לו אלא מה שהוסיף בחיוב שבועת עדות שלא היה בכלל בטוי אישתיק קרא מיניה דמשמעותיה דקרא הכי הוא שלרבות בחיובו הוציאו מן הכלל מפני שיש בו אף כפירת ממון הוסיף על חיובו יותר מכפירת דברים של בטוי ואביי כך השיב להם שהוסיף המזיד וא"א לומר נמי שלפטור אני יודע לך עדות בא דמ"ש כל שבועת בטוי דעלמא דחייב ומ"ש האי דפטור אלא על כרחך חדוש אחד חדשה תורה בו כשהוציאו מכלל בטוי וחייבו בשבועת העדות וממילא הוא שנפטר אני יודע לך עדות מבטוי משום דליתיה בלאו כשאר כל שבועת של ביטוי דבעינן בהו לאו והן:

1 נ"ב כיון דאין כצ"ל:

2 נ"ב אביי מההיא:

3 היינו כצ"ל:

4 מדרש דלאחת כצ"ל:

5 לאחת כצ"ל:

« הגהות הב"ח על רי"ף שבועות י׳ ×¢×´× הגהות הב"ח על רי"ף שבועות י״א ×¢×´× »