המאור הגדול על כתובות ה׳

1 ומה שפסק הרי"ף ז"ל כר' יוסי דבעינן תרי רובי בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין וכו' נ"ל שאין לסמוך עליו חדא דהא פליג עליה רב חנן בר רבא ואמר הוראת שעה היתה למימרא דבעלמא לא בעי תרי רובי ועוד דקי"ל כר' יהודה אמר שמואל דאמר הלכה כר"ג מדאמרי' בגמ' דהנושא את האשה במסקנא הכי נמי מסתברא דא"כ קשיא הלכתא אהלכתא וכו' ור' יוסי ודאי פליג אדר"ג דהא אסיקנא בגמ' דכר' יהושע סבירא ליה ואי איכא מאן דסבירא ליה דר' יוסי לא פליג אדר"ג ולא קשיא הא דקא טענה איהי הא דלא קא טענה איהי אנן כל שנויא דלא חזינן ליה בגמ' לא סמכינן עליה דאי איתא לא הוה שתיק גמרא מיניה וה"ר שלמה ז"ל כתב בפירוש דר' יוסי כר' יהושע סבירא ליה ושמעינן מינה דר"ג בחדא מכשר או בדטענה איהי אפי' ברוב פסולין או ברוב כשרין ואע"ג דלא טענה ולא מידי והיינו דאמרי' ר"ג אלים ליה ברי דאפי' בחדא ספיקא מכשר כלומר אפי' ברוב פסולין וקיל ליה שמא דאפי' בספק ספיקא פסול כגון אלמנת עיסה היכא דליכא למימר זיל בתר רובא אבל אי איכא רוב כשרים אפי' חדא רובא אע"ג דלא טענה היא מכשר ר"ג כי ההיא דמצא בה תינוק מושלך דלא קא טעין ולא מידי ואמר רב עלה לא שנו אלא להחיותו אבל ליוחסו לא דליוחסין בעינן תרי רובי ואוקימנא דרב לטעמיה דאמר הלכה כר' יוסי דאמר בעינן תרי רובי בין דטעין בין דלא טעין ובקרונת דצפורי היה מעשה ור' יוסי דאמר כר' יהושע דפסיל בחד רובא ומכשר בתרי רובי מכלל דר"ג בחד רובא נמי מכשר היכא דלא טעין ובדטעין אפי' ברוב פסולין וא"ת אדאוקימנא לר' יוסי כר' יהושע ובתרי רובי נוקמי כר"ג ובחד רובא ובדלא טענה איהי איכא למימר כיון דגבי פלוגתא דר"ג ור' יהושע איתניא ליה בעי לאוקמא נמי לדר' יוסי כעין ההיא פלוגתא כלומר אפילו בדטענה איהי ואע"פ שראיתי בתשובה לרבינו האי גאון ז"ל בחלוף דברים הללו שכתבתי דעתי נוטה לפירש"י ז"ל ובמס' קדושין גרסי' אמר רבא הלכה כאבא שאול שהיה קורא לשתוקי בדוקי ומכל זה נראה שהלכה כר"ג מיהו עיקר הלכתא כההוא דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג דיעבד ואת לא תעבד עובדא לכתחלה עד דאיכא רוב כשרין אצלה וכן ממסקנא דההוא שמעתתא דארוסה שעיברה מסתברא שהלכה כשמואל ולא כרב וכל חד וחד אזיל לטעמיה וכשמואל קי"ל ולא כרב מהני טעמי דאמרי' וממעשה דההוא ארוס וארוסתו:

2 דף טז ע"א הכי נמי מסתברא פירוש כמאן דקא איירי בה ומתני' ר' יהושע ולא ר"ג מדקתני מודה אי אמרת בשלמא איירי בה פי' איירי בה ר' יהושע ברישא ולאו דברי הכל היא היינו דקתני מודה אלא אי אמרת לא איירי בה אלא דברי הכל היא מאי מודה כלומר מאן תנא דקתני מודה ר' יהושע הא אמרת רישא דברי הכל היא וליכא מאן דפליג ולא גרסינן איירי בה ר"ג ופי' משובש הוא:

3 התם אין שור שחוט לפניך פי' גבי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים חזקה דממונא מרעא ליה לדיבורא דידה כי היכי דמרעא ליה לשחיטה חזקת איסור שהבהמה עומדת בה בחייה עד שיודע לך במה נשחטה ופי' רש"י ז"ל מוחלפת שיטה זו כולה:

4 וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי לא אתו עדים מאי הוי פי' ז"ל לרב קא מקשי כדקא מקשי' ליה מיניה בבבא בתרא וי"ל אפי' לשמואל כלומר וניהמנה אע"ג דאין הולכין בממון אחר הרוב משום דהכא איכא תרתי רובא וחזקה דגופא והכא חדא חזקה דממונא מידי דהוה אטענה משארסתני נאנסתי דמהימנא לה משום האי טעמא דהכא תרתי והכא חדא הכא גבי דידה איכא תרתי ברי וחזקה דגופא והכא גבי דידיה חדא חזקה דממונא ושמא: