1ושכב ונסתרה. סיפא פירושו דרישא, כלומר כיצד באה לידי חשד ששכב איש אותה, שנסתרה והלכה עמו לבית הסתר ושהתה עמו שם כדי טומאה שהוא שיעור שכיבה, וי"ו של ונסתרה היא וי"ו לביאור משפט הקודם, וזה"ש בספרי ובתלמוד סוטה ע"א ונסתרה כמה שיעור סתירה כשהוא אומר והיא נטמאה הוי אומר כדי טומאה שהוא כדי לצלות ביצה ולגמעה, ודלא כראב"ע שכתב ונסתרה שלא גילתה היא הדבר, דלדעתו מלת ונסתרה אינו מוסב על האשה כי אם על הטומאה, ואינו נכון דאי כדבריו הי' ראוי לומר היא סתרה טומאתה:2ונעלם. פירוש חשד השכיבה שע"י סתירתה איננו מצד ראיית הבעל אבל נעלמה ממנו סתירה זו; כי אם הבעל ראה אותה שנסתרה עם זה שקנא לה עליו ושהתה עמו כדי טומאה, אין האשה שותה, דהלכה כר' יהושע שאין יכול להשקותה ע"פ עצמו, רק אם נודעה הסתירה לבעל על פי שנים עדים שבאו והעידו שנסתרה עם זה ושהתה כדי טומאה אז שותה, ומזה קרא איירי:3ועד אין בה. שאין כאן שום עדות שיעיד על טומאתה, כי אם קנא לה בעלה בפני עדים ונסתרה אחר קנוי בעדים ויש כאן עד אחד המעיד עליה שנבעלה בפניו עם זה שקנא לה עמו אינה שותה כי זו אסורה על בעלה לעולם, וכן פירש"י ועד אין בה הא אם היה בה אפי' עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה, ע"כ. ואף על גב דבריש סוטה פי' ועד אין בה שאין בה שני עדים אבל אחד יש בה, מכל מקום פירש"י כאן שאין בה אפי' ע"א, כי דבריו כאן עפ"י סוגיא דסוטה דף ו', דאמרי' שם סוטה שיש לה עד במדינת הים אין המים בודקין אותה מדאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה, ופירש"י שם אף על גב דדרשינן לעיל לע"א נאמן בסוטה ולסוטה ודאית שלא תשתה עוד, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודרשי' לי' נמי הכי ועד בה הוא דאמר והביא האיש את אשתו וכל הפרשה, הא יש בה עד אין המים בודקין אותה, ע"כ. ע"ש בתוס' ד"ה ושבאו, ובדברי המ"ל סוף הלכת סוטה. והרא"ם לא זכר מהך דסוטה דף ו' ונדחק מאד להשוות דברי רש"י עם סוגיא דריש סוטה ובישוב לשון המקרא עם המוקדם והמתאחר, והעלה כי ועד אין בה הוא מילתא באנפי נפשיה ואינו מתחבר עם סדר ההשקאה שבפרשה, ע"ש. ואין צורך לדחוקים אלו, כי דברי רש"י מיוסדים על סוגיא דסוטה ו', ובזה לשון המקרא מיושב על מכונו. והא דאמרינן כל מקום שנאמר בתורה עד הוא שנים, כבר פי' בתוס' רע"ק פ"ו מ"ג שאין המכוון בו רק שנים, אלא סתם עד שייך על עד אחד וכן על שנים ורלב"ג פי' ועד אין בה על הסתירה ר"ל שאין בה שני עדים אבל יש שם עד אחד; וזה אינו דהלכה כר' יהושע דמשקה ע"פ שנים ואם לא בא רק עד אחד שנסתרה עמו אחר קנוי ושהתה כדי טומאה אין עד אחד נאמן והאשה מותרת לבעלה ערמב"ם פרק א' דסוטה ה"ט:
