מורה נבוכים, חלק א' מ׳

מהדורה: מהדורת מקבילי, הוצאת מפעל משנה תורה, 2024

מפרשים:
1 המונח רוח שש משמעויות. משמעויות א-ב: יסוד האוויר ומשב האוויר 1 "רוח" הוא מונח רב־משמעי. א הוא שם האוויר, כלומר אחד מארבעת היסודות: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" בראשית א,ב.
2 2 ב הוא גם שם הרוח המנשבת: "וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה" שמות י,יג, "רוּחַ יָם" שם,יט. וזה נפוץ.
3 משמעויות ג-ד: כוח החיות הגופנית, ומהות האדם 3 ג הוא גם שם רוח החיים: "רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" תהילים עח,לט, "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים" בראשית ז,טו.
4 4 ד הוא גם שם הדבר הנשאר מן האדם אחרי המוות, אשר הכיליון אינו שולט בו: "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" קהלת יב,ז.
5 משמעויות ה-ו: הנבואה והרצון 5 ה הוא גם שמו של השפע השכלי האלוהי השופע על הנביאים כדי שיתנבאו בו, כפי שנבאר לך בדברינו על הנבואה במה שראוי שיוזכר בחיבור זה ב,לב; לו-לז; מה: "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם" במדבר יא,יז, "וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ" שם,כה, "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי" שמואל־ב כג,ב, וזה נפוץ.
6 6 ו הוא גם שם הכַּוונה והרצון: "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל" משלי כט,יא – כוונתו ורצונו. וכמוהו "וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ" ישעיהו יט,ג – דהיינו: יתפזרו כוונותיו והנהגתו תסתתר. וכמוהו "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה' וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ" ישעיהו מ,יג, דהיינו: מי הוא היודע את סדר רצונו או משיג היאך היא הנהגתו את המציאות כדי שיודיע לנו אותה, כמו שנבאר בפרקים שיעסקו בהנהגה האלוהית א,נד; ג,יז-יח; כב-כג; נא.
7 7 כל "רוח" המיוחסת לה' היא אם כן לפי המשמעות החמישית, ומקצתן לפי המשמעות האחרונה שהיא הרצון, כמו שביארנו – ויש לפרש בכל מקום לפי ההקשר.