מורה נבוכים, חלק א' ל״ט

מהדורה: מהדורת מקבילי, הוצאת מפעל משנה תורה, 2024

מפרשים:
1 המונח לב חמש משמעויות. משמעות א: לב גשמי 1 "לב" הוא מונח רב־משמעי. א הוא שמו של הלב, כלומר האבר שבו ראשית חיותו של כל בעל לב: "וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" שמואל־ב יח,יד.
2 וכיוון שהאבר הזה נמצא באמצע הגוף, הושאל לאמצעו של כל דבר: "עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" דברים ד,יא, "לַבַּת אֵשׁ" שמות ג,ב.
3 משמעות ב: מחשבה 2 ב הוא גם שמה של המחשבה: "לֹא לִבִּי הָלַךְ?!" מלכים־ב ה,כו, כלומר הייתי נוכח במחשבתי כאשר אירע כך וכך. ובמשמעות הזו: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" במדבר טו,לט, והכוונה היא להימשכות אחר מחשבותיכם; "אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ" דברים כט,יז – מחשבתו סרה.
4 משמעות ג: דעה או עמדה 3 ג הוא שמה של הדעה: "כָּל שֵׁארִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד" דברי הימים־א יב,לט; ושם: שֵׁרִית, כלומר בדעה אחת. וכך דבריו: "וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ" משלי י,כא, כלומר בדעה פגומה. וכן דבריו "לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי" איוב כז,ו, משמעותם: לא סרה "ינחרף" בערבית דעתי ולא נטשה את הדבר הזה, כי ראשית הפסוק היא: "בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ, לֹא יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָי". במשמעות של "יחרף" לדעתי הם מה שנאמר "שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ" ויקרא יט,כ, בדומה לערבית, כלומר "מֻנְחַרִפַה" =סרה, נוטה, דהיינו סרה מקניין העבדות אל קניין הנישואין.
5 משמעות ד: רצון 4 ד הוא שמו של הרצון: "וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי" ירמיהו ג,טו, "הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ" מלכים־ב,י,טו, כלומר: רצונך ביושר כרצוני. יש שהוא מושאל לה' במשמעות זו: "וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה" שמואל־א ב,לה, משמעותו: יעשה כרצוני. "הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" מלכים־א ט,ג – השגחתי ורצוני.
6 משמעות ה: שכל 5 ה הוא שמו של השכל: "וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב" איוב יא,יב – ישכיל. וכך "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" קהלת י,ב – שכלו בעניינים השלמים. וזה נפוץ. לפי המשמעות הזו הושאל לה' בכל מקום, כוונתי לכך שהוא מורה על השכל, מלבד חריגים שבהם הוא יכול להורות על הרצון, כל מקום לפי הקשרו. וכך "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" דברים ד,לט, "וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ" ישעיהו מד,יט וכל מה שדומה לו – כל זה בחינת שכל, כמו שנאמר "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת" דברים כט,ג, בדומה ל"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" שם ד,לה.
7 "בכל לבבך" משמעו בכל כוחותיך 6 דבריו "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ" שם ו,ה פירושם לדעתי: בכל כוחות לבך, כלומר כל כוחות הגוף, כי ראשית הכול הוא מן הלב. והכוונה היא שתעשה שהשגתו תהיה תכלית כל מעשיך, כפי שביארנו בפירוש המשנה שמונה פרקים, פרק ה ועוד ובמשנה תורה דעות ג,ב ועוד.