הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ל״ה

מהדורה: ורשה, 1883

« הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ז׳:ד׳ הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קכ״ד:ב׳ »

1 שאלה אפוטרופסים שמכרו קרקע היתומים לתועלת היתומים והאלמנה טוענת על הלוקח שלא לקח אלא להבריח ממנה מזונותיה שלא תמצא בני חרי ליזון מהם, והלוקח טוען שמקחו מקח ולא להברחה, יש על הלוקח לישבע או לקבל בחרם * שלא נעשית מכירה זו להברחה אלא מכר גמור, או לא:

2 תשובה אין לאלמנה על הלוקח לא קבלת חרם ולא שבועה שהיא אינה טוענת אלא שמא ואין משביעין על טענת שמא. אבל אם לא תמצא מקום לגבות מזונותיה אלא מקרקע זה ותרצה להחרים חרם סתם שכל מי שיחזיק מנכסי בעלה שיש לה בהם שעבוד מזונותיה שיודה בפני בית דין, זה יש לה רשות ואין לוקח זה יכול לעכב בידה שאם נמכר מכר גמור אין עליו עונש חרם ואם אינה, נמצא שיש לה על אותו קרקע דין מזונותיה וזה מפסידו ממנה בהערמה ואין רשאי:

פירוש הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ל״ה

1 * קבלת חרם בין תובע לנתבע היא מין שבועה וקיל משבועה, והיו משתמשין בה במקום שאין חיוב שבועה, בכדי לאמת הטענה. ובזמנינו כל דיני ממונות ושבועות וקבלות הכל על פי דיני וחוקי הממשלה:

« הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן ז׳:ד׳ הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן קכ״ד:ב׳ »