הערות שוליים על תשובות הרשב"א מיוחס להרמב"ן רס״ג

1 שאלה מנודה* אם הוא ד״ת או דרבנן, ונ״מ למי שנדוהו שלא לדבר עמו שאסור לדבר עמו אי אסור דבר תורה או מדבריהם:

2 תשובה דיני המנודה אינן ד״ת שא״כ לא היו יכולים לא להקל על נדויו ולא להחמיר אלא בדיניו ממש כשאר מצות התורה והמנודה יכולים להקל על דיניו וכן להחמיר שלא לדבר עמו ושלא לההנותו וכל כיוצא בזה ולפיכך כל תיקו שנאמרו במה שבאה השאלה עליו בפ׳ ואלו מגלחין מנודה מהו בקריעה מהו בתשמיש המטה מהו בכפיית המטה וסלקי כולהו בתיקו וכולהו לקולא כמו שכתב הר״ם ז״ל בהלכותיו ואילו היה דיניו דבר תורה היו לחומרא ככל תיקו דאורייתא אלא דברי קבלה הן אורו ארור יושביה והוא הנדוי, וכמו שאמרו שלהי שבועת העדות ארור בו שבועה בו קללה בו נדוי דכתיב אורו מרוז ואמר עולא בארבע מאה שפורי שמתיה ברק למרוז:

3 * בזמננו אינו נוהג ענין נדוי ע״ש דינא דמלכותא: