עץ יוסף על דברים רבה 11 פרקים

עץ יוסף על דברים רבה ז׳:ט׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על דברים רבה ז׳:ח׳ עץ יוסף על דברים רבה ז׳:י׳ »

9 מדרש תהילים פתח ↗

והוא רחום יכפר עון. אמר רבי סימון זה שאמר הכתוב ירמיה י כד יסרני ה' אך במשפט. אינו אומר אלא אך במשפט אך מיעוט הוא. וכאן נמי לא יעיר כל חמתו. כל חמתו אינו מעיר אבל מעיר הוא מקצת. ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב סברי דאמרי אינשי דלית מתין חיין שאמר רוח הולך ולא ישוב אלא זה יצר הרע שהוא הולך עמו בשעת מיתה ואינו שב עמו בשעה שיעלו המתים כמה שנאמר כמה ימרוהו במדבר. תמו במדבר שנאמר במדבר יד לה במדבר הזה יתמו. ומתנחמים במדבר שנאמר הושע ב טז הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. אמר ר' חנינא כאיניש דאמר אנא מחי לברי. כך אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אל ישלוט בנו אדם אתה הוי דן אותנו. הוי וקדוש ישראל התוו. המכות היו נרשמות בגופן. הוי אשר שם במצרים אותותיו ומופתיו בשדה צוען. המכות היו שפותות בהן. רבי יהושע בן קרחא בשם ר' שמעון בן יוחאי ורבנן תנו שבעה ימים היה מתרה בהם ועשרים ושלשה ימים המכה היתה עושה בהן. ושבעה ימים בין מכה למכה שנאמר שמות ז כה וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה':

10 דברים רבה פתח ↗

וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת דברים כט, ג, מַהוּ וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים ה, כו: מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם וגו', שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁתָקוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְחַבָּר אֶחָד קָשֶׁה שֶׁרָאָה עַכְנָא אַחַת קָשָׁה, אָמַר מִי יוּכַל לַחַבֵּר אֶת זוֹ, אָמְרוּ לוֹ וְלֹא אַתְּ הַחַבָּר, הַכֹּל מִמְּךָ. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, הָיָה לָהֶן לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה תֵּן, לְפִיכָךְ אָמַר משֶׁה וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת. דָּבָר אַחֵר, מִי יִתֵּן, אָמַר רַבִּי מֵאִיר מִי גָדוֹל הַגַּנָּב אוֹ הַנִּגְנָב, הֱוֵי אוֹמֵר הַנִּגְנָב גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נִגְנָב וְשׁוֹתֵק, כָּךְ כְּתִיב תהלים עח, לו לז: וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְהוּא אוֹמֵר מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם. דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ אָמַר לָהֶם משֶׁה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כֵּיצַד, שְׁנֵי דְּבָרִים גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶחָד עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד עַל משֶׁה, אֶחָד עַל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, יד: הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם. וְאֶחָד עַל משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ משֶׁה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים ג, כז: לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וּמשֶׁה בִּקֵּשׁ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַטֵּל אֶת שְׁתֵּיהֶן, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם במדבר יד, יט: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וּבָטְלָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְקַיְּמָה שֶׁל משֶׁה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, כ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כֵּיוָן שֶׁבָּא לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל אוֹמֵר דברים ג, כה: אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, כְּבָר בִּטַּלְתָּ אֶת שֶׁלִּי וְקִיַּמְתִּי אֶת שֶׁלְּךָ, אֲנִי אָמַרְתִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְאַתְּ אָמַרְתְּ סְלַח נָא, וְנִתְקַיֵּם שֶׁלְּךָ, וְאַף עַכְשָׁו מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְקַיֵּם אֶת שֶׁלִּי וּלְבַטֵּל אֶת שֶׁלְּךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱחֹז אֶת הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁין. אָמַר לוֹ, אִם אֶעְבְּרָה נָא אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם, בַּטֵל סְלַח נָא, וְאִם סְלַח נָא אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם, בַּטֵּל אֶעְבְּרָה נָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה רַבֵּינוּ כָּךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָמוּת משֶׁה וּמֵאָה כַּיּוֹצֵא בוֹ וְלֹא תִּנָזֵּק צִפָּרְנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁנָּטָה משֶׁה לָמוּת וְלֹא בִּקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּכָּנֵס לָאֶרֶץ, כִּנֵּס אוֹתָן וְהִתְחִיל מוֹכִיחָן, אָמַר לָהֶם אֶחָד פָּדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּעֵגֶל, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִפְדוֹת אָדָם אֶחָד, הֲרֵי וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, אָמַר לָהֶם אִי אַתֶּם זְכוּרִים כָּל מַה שֶּׁהִנְהַגְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כט, ד: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר וגו'.

11 רש"י על חולין פתח ↗

וסלמנדרא - שרץ הנוצר מן האור מעצי הדס על ידי כשפים והסך מדמו אין האור שולט בו וקים ליה לר"ע דמינא דצב הוא:

12 דברים רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר דברים כט, ד: וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בּוֹא וּרְאֵה עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ בֵּן וְהוּא טוֹעֲנוֹ, אִם מְצַעֵר אוֹתוֹ, מִיָּד הוּא מַשְׁלִיכוֹ, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהָיוּ מַכְעִיסִין אוֹתוֹ וְהוּא טוֹעֲנָן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, לא: וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ, נְשָׂאָן וְגִדְּלָן, שֶׁעָשָׂה אוֹתָן כֵּאלוֹהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פב, ו: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם אִם יֵשׁ לוֹ בֵּן, נוֹתְנוֹ לְשִׁפְחָה שֶׁתְּנִיקֵהוּ, וְאִם אֵין לוֹ שִׁפְחָה, נוֹתְנוֹ לְמֵנִיקָה, וְכַמָּה הִיא מֵנִיקָה אוֹתוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁנִים, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ישעיה מו, ד: וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל וגו', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי, חַיֵּיכֶם כְּשֵׁם שֶׁגִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֲנִי מְגַדֵּל וּמְיַקֵּר אֶתְכֶם לֶעָתִיד לָבוֹא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה לא, יט: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וגו'.

9 מהו אם תקח אמרי. ר"ל שתיבת אם מיותר:

10 אצל מי שמוצא אלא אם תקח אמרי אם יהיה לך זכות. כצ"ל. שתיבת אם הוא תנאי אם יהיה לך זכות. תקח אמרי. שהתורה יקר הערך שמלאכי השרת נתאוו לה:

11 אמרו לפניו רבש"ע הנוה שיש לך. כצ"ל. או צ"ל הנאה שיש לך. דרש נות בית הדבר הנאה והיפה שבבית:

12 צופנים אוצרים:

13 ואני צופן לכם שכר. כצ"ל. וכ"ה במדרש משלי ובתנחומא:

14 אימתי אתם נקראים בני. שאשגיח עליכם כאב על הבן. כשתקחו אמרי היינו התורה:

15 סיימני עשה רושם וסימן שידעו הכל שאני בנך:

16 פורפירא בלשון יוני ורומיי בגדי תכלת מוסף. ובנמשל פורפירא המצות שהם לבוש לנשמה. ועטרה היא התורה ראשית חכמה שער האהבה:

17 והכל רואים שאתם בני. שע"י התורה והמצות תושגחו בהשגחה וידעו הכל שאתם בני. וזה שמסיים אימתי אתם בני כו' פי' אימתי אתם ניכרים לכל שאתם בני:

18 הוי דברים כ״ט:א׳ ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם וגו'. כצ"ל. ור"ל וגו' אתם ראיתם וגו' המסות הגדולות וגו':

19 שנא' המסות הגדולות אשר ראו עיניך. דברים כ״ט:ב׳ כצ"ל:

20 ממסות גופיהן כו' דרש מלשון המסה והמקה שנימק גופם מפני רוב המכות:

21 שהיו נרשמות על גופיהן כו' וכ"ה בשוח"ט מזמור ע"ח וע"ש שלמד שם מקרא. ור"ל שנעשה אות על גופם מאיכות המכה ההיא:

22 מפתות כו' דרש המופתים כמו המפתים לשון פתוי. ור"ל שכשהורווח להם מן המכה נתפתו שלא לשלח את ישראל:

23 והיתה עושה פי' והיתה שוהה:

24 ולא היו חוזרים פי' לפיכך לא היו המצריים חוזרים מקושי ערפם לשלוח ישראל:

9 דברים רבה פתח ↗

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי ב, א: בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, מַהוּ אִם תִּקַּח אֲמָרָי, אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, לֹא תְהֵא תּוֹרָתִי עֲלֵיכֶם כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת וְהוּא מְבַקֵּשׁ לִכְנֹס אוֹתָהּ אֵצֶל מִי שֶׁמּוֹצֵא. מַהוּ אִם תִּקַּח אֲמָרָי, אִם יְהֵא לָכֶם זְכוּת אַתֶּם מְקַבְּלִים אֶת תּוֹרָתִי, שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִתְאַוּוּ לָהּ וְלֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לָהֶם, מִנַּיִּן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח, יג: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּוּן, וּמַה הוּא אוֹמֵר תהלים סח, יג: וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנָּיָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּעֶלְיוֹנִים אַתָּה מְחַלֵּק אוֹתָהּ לַתַּחְתּוֹנִים, הֱוֵי אִם תִּקַּח אֲמָרָי, אִם יְהֵא לְךָ זְכוּת. וּמַהוּ מִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם צוֹפְנִים לִי תּוֹרָה וּמִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי צוֹפֵן לָכֶם שָׂכָר טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לא, כ: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אִם תִּקַּח אֲמָרָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֵימָתַי אַתֶּם נִקְרָאִים בָּנַי, כְּשֶׁתִּקְחוּ אֲמָרָי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ בְּנוֹ סַיְמֵנִי בְּתוֹךְ הַמְּדִינָה שֶׁאֲנִי בִּנְךָ, אָמַר לוֹ אָבִיו מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁאַתָּה בְּנִי, לְבוֹשׁ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלִּי וְתֵן עֲטָרָה שֶׁלִּי בְּרֹאשְׁךָ וְיֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁאַתָּה בְּנִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁתִּהְיוּ מְסֻיָּמִין שֶׁאַתֶּם בָּנַי, עִסְקוּ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְהַכֹּל רוֹאִים שֶׁאַתֶּם בָּנַי, הֲדָא אֵימָתַי אַתֶּם בָּנַי מִשֶׁתִּקְחוּ אֲמָרַי. אָמַר רַבִּי כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה מְהַלֵּךְ עַמּוּד הֶעָנָן לִפְנֵיהֶם וְהָיָה עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה וַעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת עוֹלֶה, וְהָיוּ שְׁנֵי זִקּוּקִין שֶׁל אֵשׁ יוֹצְאִין מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן וְהָיוּ שׂוֹרְפִים לִפְנֵיהֶם אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הָעַקְרַבִּים, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִים אוֹתָם וְהָיוּ אוֹמְרִים אֱלוֹהוֹת הֵן אֵלּוּ, כָּל תַּשְׁמִישָׁן אֵינוֹ אֶלָּא בָּאֵשׁ, אָמַר לָהֶם משֶׁה וְכָל הַשֶּׁבַח הַזֶּה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם תּוֹרָתוֹ בְּסִינַי, הֱוֵי דברים כט, א: וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וגו', אָמַר לָהֶם הֱיוּ יוֹדְעִים כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם, בְּמִצְרַיִם עָשָׂה לָכֶם וְעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כט, ב: הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, מַהוּ הַמַּסּוֹת, הַמַּכּוֹת מְמִסּוֹת גּוּפֵיהֶן שֶׁל מִצְרִים, מַהוּ דברים כט, ב: הָאֹתֹת, רַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁהָיוּ נִרְשָׁמוֹת עַל גּוּפֵיהֶן דַּם צְפַרְדְּעִים וְכִנִּים, מַהוּ וְהַמֹּפְתִים, שֶׁהָיוּ הַמַּכּוֹת מְפַתּוֹת אוֹתָן כֵּיצַד, לִשְׁלשִׁים יוֹם הָיְתָה בָּאָה הַמַּכָּה וְהָיְתָה עוֹשָׂה שִׁבְעָה יָמִים וְהָלְכָה לָהּ, וְהָיוּ נִרְוָחִין עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה יָמִים בֵּין מַכָּה לְמַכָּה וְלֹא הָיוּ חוֹזְרִין בָּהֶן, הֱוֵי שֶׁהָיוּ מְפַתּוֹת אוֹתָן.

« עץ יוסף על דברים רבה ז׳:ח׳ עץ יוסף על דברים רבה ז׳:י׳ »