דרשוני כרך ב, נביאים, מדרש ויתקבצו י״א

« דרשוני כרך ב Prophets, I דרשוני כרך ב Prophets, III »

11 ספר הזהר פתח ↗

יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, שופטים א׳:ב׳ יְהוּדָה יַעֲלֶה בתחילה. יִשְׁתַּחֲוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ, כְּלָלָא דְּכָל אִינוּן שְׁאָר שִׁבְטִין, בְּגִין דָּא בְּנִי אָבִיךָ, וְלָא בְּנֵי אִמֶּךָ. בְּנֵי אָבִיךָ, הָא כֻּלְּהוּ שְׁאָר שִׁבְטִין, דְּאַף עַל גַּב בספרים ישנים דאינון אתפליגו דְּאִתְפְּלִיג לִתְרֵין מַלְכְּוָון, כַּד הֲווּ סָלְקִין לִיְרוּשָׁלַ ם, הֲווּ סְגִידִין וְכָרְעָן לְמַלְכָּא דְּבִיְרוּשָׁלַ ם, בְּגִין דְּמַלְכוּתָא דִּיְרוּשָׁלַ ם, מִמַּלְכוּתָא קַדִּישָׁא שלטא מִנֵּיהּ הֲוָה. יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, וְלָא כְּתִיב וְיִשְׁתַּחֲווּ, דְּאִי כְּתִיב וְיִשְׁתַּחֲווּ, לְאוֹסָפָא לִשְׁאָר עַמִּין. וְיִשְׁתַּחֲווּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְתִיב, ישעיהו מ״ט:ז׳ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ, הַשְׁתָּא דְּאָמַר יִשְׁתַּחֲווּ, לְאַחֲזָאָה דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ, כֻּלְּהוּ יִפְלְחוּן לְרֵישָׁא דְגוֹלָה, לְרֹאשׁ דְּבָבֶל, וְלָא שְׁאָר עַמִּין: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, בְּקַדְמִיתָא גּוּר, וּלְבָתַר אַרְיֵה, וְרָזָא דְמִלָּה בְּקַדְמִיתָא נַעַר, וּלְבָתַר אִישׁ, שמות ט״ו:ג׳ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, מַאי מִטֶּרֶף. לְאַכְלָלָא מַלְאַךְ הַמָּוְת, דְּאִיהוּ קָיְימָא עַל טֶרֶף, לְשֵׁיצָאָה בְּנֵי עַלְמָא, וְלָא מְשֵׁזִּיב. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, מיכה ה׳:ז׳ וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. ומהו וּמֵהַהוּא טֶרֶף אִסְתַּלְּקַת שְׁכִינְתָּא. כָּרַע, בְּגָלוּתָא דְבָבֶל. רָבַץ, בְּגָלוּתָא דֶאֱדוֹם. כְּאַרְיֵה, דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא. וּכְלָבִיא, דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא יַתִּיר. כָּךְ יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפִין אִינוּן. דִּבְנֵי עַלְמָא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְפַתִּין וְדָחֲקִין לוֹן, וְאִינוּן קָיְימֵי בְּדָתֵיהוֹן וּבְנִימוּסֵיהוֹן כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא. כָּךְ שְׁכִינְתָּא, דְּאַף עַל גַּב דִּכְתִיב, עמוס ה׳:ב׳ נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, הִיא תַּקִּיפָא כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא בְּהַאי נְפִילָה. מַה אַרְיֵה וְלָבִיא לָא נָפְלִין, אֶלָּא בְּגִין לְמִטְרַף טַרְפָּא וּלְשַׁלְּטָאָה, דְּהָא מֵרָחִיק אָרַח טַרְפֵּיהּ, וּמִשַׁעְתָּא דְּאָרַח נָפַל, וְלָא קָם עַד דְּדָלִיג עַל טַרְפֵּיהּ וְאָכִיל לָהּ. כָּךְ שְׁכִינְתָּא לָא נָפְלָה אֶלָּא כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, בְּגִין לְנַקְמָא מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּלְדַלְּגָא עֲלַיְיהוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ישעיה סג צוֹעֶה בְּרוֹב כֹּחוֹ. מִי יְקִימֶנּוּ, הוּא לָא יָקוּם לְנַקְמָא מִנַּיְיהוּ נוּקְמָא זְעֵירָא, אֶלָּא מִי יְקִימֶנּוּ. מִי, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, מיכה ב מִי יִרְפָּא לָךְ, וְהוּא אִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ שָׁלְטָנוּתָא לְאִתַּקְפָא לְכֹלָּא. וּכְתִיב, איוב ל״ח:כ״ט מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח וְאוּקְמוּהָ: לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וְגו', אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא, אֲבָל עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹ"ה בְּה"א, בְּגִין דְּשְׁאַר בְּו', לְאַחֲזָאָה הָכָא רָזָא הכא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא י"ה, בְּאֲתַר אָחֳרָא שִׁילוֹ בְּלָא ה', בְּאֲתַר אָחֳרָא שִׁלֹּה בְּלָא י', וְהָכָא שִׁיל"ה בְּיו"ד ה"א, רָזָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דִּשְׁכִינְתָּא תָּקוּם בִּשְׁמָא ס"א דא דְּי"ה וְאִיהוּ רָזָא דְּי' ס"א מ"י, כִּדְקָאַמְרִינָן. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ וְגו'. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, תהילים קכ״א:ז׳ ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ, כֵּיוָן דְּאָמַר ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, אַמַּאי יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. אֶלָּא ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, בְּהַאי עַלְמָא. יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשְׁךָ בְּהַהוּא עַלְמָא. שְׁמִירָה דְּהַאי עַלְמָא הוּא, לְמֶהוֵי נָטִיר בַּר נָשׁ מִכַּמָּה זִינִין בִּישִׁין מְקַטְרְגִין, דְּאָזְלִין לְקַטְרְגָא בְּנִי נָשָׁא בְּעַלְמָא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ. בְּהַהוּא עַלְמָא מַאי הוּא, כְּמָה דְאֲמָרָן. כַּד נָפִיק בַּר נָשׁ מֵהַאי עַלְמָא, אִי אִיהוּ זָכֵי, נִשְׁמָתָא דִילֵיהּ סָלְקָא וְאִתְעַטְּרַת בְּאַתְרֵיהּ. וְאִי לָא, כַּמָּה חֲבִילִין טְרִיקִין אִזְדַּמְּנָן, לְאִנְגְּדָא לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם, וּלְאִמְסְרָא לֵיהּ בִּידָא דְּדוּמָה, דְּאִתְמַסְּרָא לִמְמַנָּא עַל גֵּיהִנֹּם, וּתְלֵיסַר אֶלֶף רִבּוֹא מְמַנָּן עִמֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ אִזְדַּמְּנָן עַל נַפְשַׁיְיהוּ דְחַיָּיבַיָא. תָּא חֲזֵי, שִׁבְעָה מָדוֹרִין אִית בֵּיה בַּגֵּיהִנָּם, וְשִׁבְעָה פִּתְחִין. וְנִשְׁמָתָא דְחַיָּיבַיָא עָאלַת, וְכַמָּה טְרִיקִין, טְהִירִין, נְטוּרֵי תַּרְעֵי, וְעֲלַיְיהוּ חַד מְמַנָּא בְּכָל תַּרְעָא וְתַרְעָא, וְנִשְׁמַתְהוֹן דְּחַיָּיבַיָא אִתְמַסְרוּן לְאִינוּן מְמַנָּן, עַל יְדָא דְּדוּמָה. כֵּיוָן דְּאִתְמַסְּרָן בִּידַיְיהוּ, סָתְמִין תַּרְעִין דְּאֶשָּׁא דִּמְלַהֲטָא. דְּהָא תַּרְעִין בָּתַר תַּרְעִין הֲווּ, תַּרְעִין כֻּלְּהוּ פְּתִיחִין וּסְתִימִין, אִינוּן דִּלְבַר פְּתִיחִין, דִּלְגוֹ סְתִימִין. וּבְכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת כֻּלְּהוּ פְּתִיחִין, וְנָפְקִין חַיָּיבַיָא עַד אִינוּן פִּתְחִין דִּלְבַר, וּפָגְעִין נִשְׁמָתִין אָחֳרָנִין, דְּמִתְעַכְּבִין בְּפִתְחִין דִּלְבַר. כַּד נָפַק שַׁבַּתָּא, כְּרוֹזָא קָאי בְּכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא, וְאָמַר תהילים ט׳:י״ח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה וְגו'. תָּא חֲזֵי, נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָיא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיר לוֹן, דְּלָא יִתְמַסְּרוּן בִּידָא דְּדוּמָה, דְּהוּא מְמַנָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבֹאֶךָ וּכְתִיב יִשְׁמוֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.

1 גבעות – בינה ומלכות – ר' משה קורדוברו, פרדס רימונים שער כג פרק ג, בעקבות הזוהר על פרשת ויחי, רלז, ע"ב. האר"י – ר' יצחק לוריא. וזה סוד 'ומגבעות אשורנו – שמונה שערים, שער מאמרי רז"ל, שער ג', מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו, דף י' ע"א, עמודה ב', הוצאת ישיבת החיים והשלום. שכתוב בזוהר 'ומגבעות אשורנו' – זוהר, חלק ג, רג, ע"ב: 'במתיבתא עלאה "גבעת" חסר ו'. במתיבתא דרקיעא – "ומגבעות" – באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעת לא אתפרשא מן ברה לעלמין ולא שבקת ליה. וע"ד אתכליל ו' בהדה לעלם. וחד דהא גבעה דלתתא ברה דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעת עלאה ולאעלא ליה גו גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמא ליה בחיין עלאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד'.

11 פרדס רמונים פתח ↗

גבעות בינה ומלכות כל אחד מהם נקרא גבעה וכן מבואר בזהר וארא דף נ"ב.. אמנם גבעות הם בתולות אחריה רעותיה תהלים מה טו וכן מבואר בזהר תשא דף קפ"ט ע"ב בפסוק ישעיה ב ב ונשא מגבעות דגבעות הם בתולות אחריה רעותיה והיא למעלה מהם. ובזהר פ' ויחי דף רל"ז ע"ב פי' כי גבעות לשון רבים נק' הבינה ומלכות. וזה עיקר פי' גבעות. מפני שהם גבעות וגבוהות על מה שלמטה מהם. המלכות גבוה על כל חייליה התחתונים. והבינה היא גבוה על כל הבנין. ומה שפי' שם גבעות שהם בתולות אחריה רעותיה הוכרח מפני הענין כי אחר שבית ה' היא המלכות. ואמר ונשא מגבעות א"א לפרש גבעות כדרכו שהוא בינה ומלכות. לכן פי' גבעות בתולות אחריה רעותיה שהם ז' היכלות שלה ולעולם עיקר גבעות הם בינה ומלכות. עוד המלכות נקראת גבעת הלבונה בסוד הלבנה כמו שיתבאר בערכה בע"ה:

« דרשוני כרך ב Prophets, I דרשוני כרך ב Prophets, III »