1ולזה א"א שיתנועע התנועה ההיא המקרית תמיד. וביאור זה כי א"א שיהיה זה מניע לבדו סבה בתנועה תדירה אחר שאין לו תנועה בעצם והוא מתנועע במקרה א"א בלתי שינוח, והמשל בו כי האדם כאשר תניעהו נפשו שהיא צורתו עד שעלה מן הבית לעליה גופו הוא שהתנועע בעצם והנפש הוא המניע הראשון בעצם אלא שכבר התנועעה במקרה וכשתנוח הנעת הנפש ינוח המתנועע בעבורה והוא הגוף ובנוח הגוף תסור התנועה ההיא המקרית לנפש: הגה"ה זאת ההקדמה מבוארת בספר השמע בפרק שני במאמר שביעי וזה שהגשם יתנוער כשיניע חבירו וימשיכהו וזה לא ילך אל בלתי תכלית אחר שהמניעים והמתנועעים ישובו כאלו הם גשם אחד אחר שכל אחד ממשש חבירו ויהיה כאלו הם גשם אחד בלתי בעל תכלית ותנועתם בלתי בעל תכלית וזה כבר התבאר המניעו יתחייב א"כ שיהיה למתנועע הראשון אשר הוא סבה לכל המתנועעים ממנו במשוש מניע אחר בלתי גשם ולא כח בגשם והוא הבורא ית' המניע הגלגל המקיף בכל. ע"כ הגה"ה:
