קרשקש על מורה נבוכים, חלק א ע״ו

1 ואין ענין למציאות זה הגשם. פי' אחר שנשלם מציאותו בעצם פרדי אחר שהוא בלתי מתחלק ואינו גשם:

2 אבל הוא גשם אחד מדובק לא יקבל החלוקה אלא במחשבה ואין התבוננות במחשבה. פי' שאין בחינה במחשבה אם נחשוב אותו מתחלק א"כ נאמר שהוא גשם ולא הרוחתם בראיות שאתם מביאים היותו בלתי גשם אחר שאינו מורכב מהעצמים הפרדיים:

3 ואם תאמר שאם היה דומה. פי' זה אומר הטוען בהגשמה אל המדבר:

4 ואני לא ארחיק זה מאמר הטוען ולו צדדים. פי' שיש בו ענינים שלא ידמה בם לברואיו:

5 כי מאמין ההגשמה לא יברח מזה, פי' שישבו דברים שלא ידמה בהם לברואיו:

6 ופנים אחרים יותר נאותים, מה שקרא אותם נאותים הוא לגנאי:

7 כי אין גוף המרחקים הוא הגשם אבל הגשם מורכב מחמר וצורה. פי' המרחקים כשהם בפועל הם מקרים לעצם הדבר המורכב, כי האורך והרוחב הם ממאמר ?חכמה, אמנם נקראו המרחקים צורת הגשמיות מצד שכל גשם בכחו קבלת המרחקים לא שהמרחק יהיה עצם הדבר אשר לו המרחק:

8 ולא יקבל הטוען בהגשמה היות הגשמים כלם מחוברים מחלקים דומים. פי' שמצד זה לא יהיה הפרש בין עצמי גשם האלוה ועצמי גשם הגלגלים והיסודות:

9 אבל יאמרו. פי' יאמר הטוען או יאמרו הטוענים:

10 והם מתחלפים העצם והאמתות. פירוש אחר שהם מתחלפים בעצם ובאמתות ואינם דומים זה לזה והיו א"כ עצמי גשם הגלגל בלתי דומים לעצמי גשמי היסודות ויאמר עליהם גשם בשתוף גמור, כן נאמר בעצמי גשם האלוה ובין עצם הגלגלים הפרש גדול עד שיאמר עליהם גשם בשתוף גמור:

11 זה הדעת העלול. פירוש שהוא חלוש בדרכיהם המופלאות, הרצון בזה המורחקות:

12 נשלמו ראיות המדברים ובהם נשלם חלק ראשון ויבא אחריו החלק השני אשר תחלתו ההקדמות הצריך אליהם: