1יש להקשות על זאת ההקדמה אם מניע הגלגל כח בלתי מתפשט בגוף בנפש ובשכל אחר שתנועתו איננה לכוין אל הנאות ולברוח ממה שכנגדו והנעת המניע היא עצמית והמתנועע עצמי ואיך תבטל התנועה המקרית לנפש או לשכל אשר היא לה בעבור נושאה שהוא הגלגל ואותה התנועה המקרית מתחייבת מההנעה העצמית למתנועע זה לא יצוייר ולא יחוייב והם אמרו שבעבור זה ר"ל בטול התנועה המקרית ותתחייב ממנה בטול ההנעה לפי דעתם שיצטרך אל מניע נצחי בלתי מתנועע לא בעצם ולא במקרה והלא הם אמרו שזאת התנועה אינה ממנו ולא בכונתו אבל הוא בעבורו אחר שהוא חשוק. אמר אריסט"ו ויניע כמו שיניע הנכסף והמושכל אמר עוד ויניע א"כ כאהוב. ואמר אבוחמ"ד והתנועה הסבובית אמנם תצטרך אל מניע ממנו יהיה התנועה וזה לא יהיה כי אם נפש משתנה כי המניע אשר לא ישתנה לא יגיע ממנו התנועה המשתנה אבל בעבורו התנועה בעבור שהוא חשוק ומכוון הנה נראה מזה שאין לזה המניע חלק בזאת התנועה אלא מצד החשק ואם התנועה המקרית למניע אשר בגלגל יגיע לה הבטול מצד שהוא מתנועע במקרה לא יגיע לה הקיום בעבור החשוק שהוא בלתי מתנועע לא בעצם ולא במקרה אחר שאין התנועה ממנו. ולא יועיל אם לקחה בתנאי והוא שיאמר כל מתנועע וכו' אם לא שתהיה לו התנועה מצד ציור החשוק וא"כ לקחה בזה התנאי לא יחוייב אם יבוטל ציורו לחשוק שתעסק אותה התנועה המקרית אחר שהמניע מניע תמיד בעצם הוא פועל התנועה התדירה ואין לו סבה תחייב לו הבטול מההנעה כמו שיש לבעלי חיים המתנועעים לסבה מן הסבות התנועה המקרית המתחייבת מההנעה העצמית א"כ זאת ההקדמה לא תתאמת רק בכל חי בעל חומר הווה נפסד המתנועע לסבה מן הסבות. אמנם אנחנו מאמיני החדוש לא נצטרך לכל זה אבל נאמר שהשם ברא הגלגל מציאותו מכוון לעצמו ונתן לו האדנות והממשלה להנהיג העולם השפל בתנועתו וזאת ההנעה הטביע השם בו בעת שבראו או הוא הממשיך והמניע אותו תמיד זאת ההנעה לתועלת לזולתו כמו שאמרנו במקום אחר שמציאותם לעצמם ותנועתם בעבור זולתם. כי כל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח מפני שאין תנועתו בעצמו: