חולין ע״א א:ז׳-ח׳

1 דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֶקְרָא אֲנִי ״חַיָּה״, בְּהֵמָה לָמָּה נֶאֶמְרָה?

2 נֶאֶמְרָה כָּאן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, מָה לְהַלָּן טוּמְאַת קֹדֶשׁ – אַף כָּאן טוּמְאַת קֹדֶשׁ.