חולין נ״ח א:ט״ו-נ״ח ב:א׳

1 אָמַר רַב הוּנָא: כֹּל בְּרִיָּה שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם אֵינוֹ מִתְקַיֵּים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַב הוּנָא, הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: קִישּׁוּת שהתליע שֶׁהִתְלִיעָה בְּאִיבֶּיהָ אֲסוּרָה.

2 הָנֵי תַּמְרֵי דְּכַדָּא לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שַׁרְיָין.