חולין קל״ו א:ז׳-ח׳

1 בִּכּוּרִים, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״אַרְצְךָ״ – דִּידָךְ אִין, דְּשׁוּתָּפוּת לָא.

2 כְּתַב רַחֲמָנָא ״בִּכּוּרֵי כֹּל אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בְּאַרְצָם״, אֶלָּא ״אַרְצְךָ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי חוּצָה לָאָרֶץ.