חומת אנך על איוב כ״ח

1 קץ שם לחשך וכו'. הרב הגאון מהר"ר העשל ז"ל דרך אסמכתא אמר מר דגזרת בין הבתרים שהיתה ת' שנה לא ישבו כי אם רד"ו וחסר ק"ץ לת' ויש מרז"ל שאמרו דהמצריים שעבדו בהם בלילות גם כן ושעבוד הלילות עלו במקום ק"ץ שנים וז"ש ק"ץ ר"ל קץ שנים החסרים לת' שם לחשך כלומר במה ששעבדו בחשך בלילות בזה ק"ץ שם עלו במקום ק"ץ שנים עכ"ד הרב הגאון הנזכר. ואפשר לסיים הכתוב במה שאמרו רז"ל דאם היו שוהים עוד רגע היו נכנסים בש"ט חמשים ולא היה עוד תקומה ח"ו וז"ש קץ שם לחשך דקץ שנה החסרים עלו לחשך בשביל הלילות. וכי תימא אמאי היה כזה דהכל מן השמים ולמה לא ישבו ת' שנה בפשיטות ומה גם למ"ש דזה סיבת הגלות להשלים. לז"א ולכל תכלית כביכול הוא חוקר דמצרים ערות הארץ אבן אופל וצלמות והיו נכנסים ב"ן ש"ט ולא יזכר שם ישראל עוד ומ"ה עביד טצדקי להוציאנו בו בפרק:

1 וכל יקר ראתה עינו. אמרו במדרש רבה סדר חקת דברים שלא נגלו למשה נגלו לרבי עקיבא וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וכו' ע"ש ואפשר לומר במ"ש גורי האר"י ז"ל דמשה רבינו ע"ה השיג מ"ט שערי בינה ולא השיג שער הן' ור' עקיבא השיג שער הן' וז"ש כל יקר כל גימטריא ן' יקר ר"ל שער הן' שהוא יקר ראתה עינו של ר' עקיבא ונקט ראתה עינו שסוד ראיה היא באצילות. ובכתבי הרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב צמח ז"ל ראיתי שכתב דשער הן' יש בו ן' שערים ומשה רבינו השיג שער א' ממנו עכ"ד ובהכי ניחה לי מ"ש בזהר הקדוש דהוזכרו ן' פעמים יצ"מ בתורה שיצאו בכח ן' שערי בינה והיה קשה לי דמשה רבינו ע"ה לא זכה אלא למ"ט שערים ובכח זה היה יצ"מ ואמאי הוזכרו ן' פעמים והגם שיש לישב עפ"י דברי הרב מהר"י צמח ז"ל ניחא טפי דמשה רבינו ע"ה הי"ל השגה בשער א' משער הן' גם כן ומשום הכי הוזכרו ן' פעמים דגם היה גלוי קצת משער הן'. ולפ"ז נראה דר' עקיבא השיג כל שער הן' ואפשר שזה רמז וכ"ל גימטריא ן' כלומר הן' שערים משער היקר שהוא שער הן' ראתה עינו של ר' עקיבא:

1 מבכי נהרות חבש. פירוש כשרוצה עוצר ומיבש הנהרות שאין בהם טפה אפילו כדמעה של בכיה וחבש לשון ויחבוש את חמורו. דברי אמת למהר"ש עדני ז"ל כ"י:

1 והחכמה מאין תמצא. בסוטה דף כ"א אמר ר' יוחנן אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו יודע שנאמר והחכמה מאין תמצא. ואני עני כתבתי במ"א דנראה דהענוה דין גרמ"א לזכירה כי השכחה הוא מהסט"א והעניו הוא מרכבה לשכינה ואין רשות לס"מ לשלוט עליו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וא"כ ודאי יש לו זכירה וא"ש דברי ר' יוחנן דדברי תורה מתקיימין במי שמשים עצמו כמי שאינו יודע דיש לו ענוה והסט"א אינו שולט בו. ואפשר לרמוז עוד במ"ש דשונה פרקו מאה ואחד פעמים אין לו שכחה וזה רמז והחכמה מאי"ן שהוא גימטריא ק"א תמצא. ועד"ה והחכמה היא נשפעת מכתר שהוא אין. ומשם יושפע ליחד קבה"ו שהם תמצ"א ר"ת תפארת מלכות שהם הוי"ה אדנ"י בגימטריא צ"א ומה שנשפע הוא מהטפל הלא תראה ואיזה מקום בינה שאפילו בינה העיקר למעלה ובבינה עצמה לא נתפשט מהחכמה אלא קוץ תחתון כמו שפירש רבינו האר"י ז"ל בפסוק אלהים הבין דרכה ופסוק דרך גבר בעלמה והדברים עתיקים והם מפלאות תמים דעים עיין שם באורך וא"ש ההי"ב: