חכמת שלמה על נדה ו׳ א

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על נדה ה׳ ×¢×´×‘ חכמת שלמה על נדה ו׳ ×¢×´×‘ »

1 נדה פתח ↗

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: הָרוֹאָה דָּם — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמָה הִיא מְטַמְּאָה? מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, וּכְלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְיָנָהּ, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה.

2 רש"י על נדה פתח ↗

אף בשעת עברתן - מתניתין היא לקמן נדה ד' יא. אף בשעה שהם מסתלקות ומסיימות לאכול תרומה צריכות לבדוק:

3 נדה פתח ↗

תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה, וְעָשָׂה רַבִּי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר, אָמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו

4 תוספות על נדה פתח ↗

כשבדקה עצמה כשיעור וסת. לאו בדיקה לגמרי קאמר דבדיקה הויא לחורין ולסדקין כדאמר פרק כל היד לקמן נדה דף יד: דהויא טפי משיעור. וסת אלא כלומר קנחה עצמה והוה מצי למימר בדיקה ממש לתלות דאפילו אחר זמן הוי ספיקא דאורייתא דמחייב לקמן בכל היד שם אשם תלוי ואפילו למאן דפטר היינו משום דבעי חתיכה משתי חתיכות אבל ספיקא דאורייתא משוי לה אלא דניחא ליה למנקט שיעור וסת ולשרוף הג"ה. אף ברה"ר דבשמעתין של פרוזדור מוכיח דאין חילוק בין רה"ר לרה"י לטומאה דאתא מגופה אבל לאחר זמן אע"ג דהוה ספק דאורייתא אין שורפין כדאמר בשמעתין דפרוזדור ולקמן בפרק האשה נדה דף ס: אמרינן כל שבעלה באשם תלוי טהרותיו תלויות וכל שבעלה בחטאת טהרותיו טמאות ואיכא דאמרי כל שבעלה בחטאת טהרותיו תלויות אבל טמאות לא הוו:

1 גמ' תניא כוותיה דרבא הרואה כתם כו' עד אלא משעה שראתה הרואה דם כו' עד אלא משעה כו' כצ"ל:

2 רש"י בד"ה אף בשעת כו' צריכות לבדוק הס"ד:

3 בד"ה מעשה ועשה כו' לזקנתה הס"ד:

4 תוס' בד"ה כשבדקה עצמה כו' מן אף ברה"ר עד דאתא מגופה הג"ה היא:

« חכמת שלמה על נדה ה׳ ×¢×´×‘ חכמת שלמה על נדה ו׳ ×¢×´×‘ »