חכמת שלמה על ברכות מ״ה ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על ברכות מ״ה ×¢×´× חכמת שלמה על ברכות מ״ח ×¢×´× »

1 תוספות על ברכות פתח ↗

אכל טבל אין מזמנין עליו - תימה דאמר בערכין דף ד. הכל מצטרפין לזמון כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא ומשני לא צריכא אף על גב דכהן אוכל תרומה וישראל חולין אלמא אף על גב דתרומה אסורה לישראל אחרי שהכהן יכול לצרף עם ישראל לאכול בחולין מצטרפין לזמון והכא נמי נהי דחד מנייהו אכל טבל דאין ראוי לאחרים אמאי אינן מזמנין ויש לומר דאכילת טבל לאו שמה אכילה דלא חזיא אף לכהן אבל תרומה לכל הפחות ראויה לכהן האוכלה והוא הדין אם אכלו שלשתן טבל דאין חייבים לזמן כדאמרינן בב"ק פ"ט דצ"ד הרי שגזל סאה חטין וטחנה ואפאה ואכלה ומברך עליהן אינו מברך אלא מנאץ מכאן היה אומר רבינו יהודה דשלשה שאכלו והאחד היה מודר הנאה מן השנים והוא אוכל משלו יכול להצטרף עמהם לזימון דנהי דאינו ראוי לאכול עמהם הם ראוים לאכול עמו וכן לענין הנזהר מפת של נכרי אבל אם שלשתן מודרין הנאה זה מזה אין מצטרפין אע"פ שיכולים לשאול על נדרם דהשתא מיהא לא אתשילו:

1 תוס' בד"ה אכל טבל כו' מן וה"ה אם אכלו שלשתן עד אלא מנאץ כל זה נמחק ונ"ב אין כאן מקומו והאשר"י הביא ראיה ממנו דדוקא אין מזמנים עליו אבל ברכה תחלה וסוף בעי אע"פ שהיא אכילת איסור ע"ש באשר"י. עיין במהרש"א:

« חכמת שלמה על ברכות מ״ה ×¢×´× חכמת שלמה על ברכות מ״ח ×¢×´× »