חכמת שלמה על ברכות י״ד

1 תוס' בד"ה ימים שיחיד כו' ומברכין וה"נ כו' לחברתה ואמאי פותחת בברוך שניה דאם שמעה כו' אשר גאלנו קאי כאשר כו' והרי סיפא זהו אשר גאלנו כו' יודע ונכנס בבית כו' מיושב דבשביל כך כו' כי הא דאם קרא הלל בב"ה יצא כצ"ל והס"ד:

2 רש"י בד"ה וזה לעשות כו' עשייה הס"ד:

3 בד"ה שלוחא וחשיב דלא אזיל נמחק ונ"ב בס"א אינו:

4 בד"ה כאלו מעיד כו' בעצמו לישנא מעליא נ"ב ובנימוקי רבינו יונה דאלפסי מפרש על עצמו כפשוטו ע"ש:

5 תוס' בד"ה ומנח תפילין כו' בהם מברך עליהם וכו' נ"ב לפי זה משמע דטלית בלא ברכה ליכא איסור כ"כ ופסקי התוס' נמי מראין הכי אבל הרא"ש כתב שהעטיפה הוי הפסק ודו"ק: