מפרשים:
1 גמרא ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה וגו' וכתיב ובמנחה כו' אלא לאו בצונן לעולם בחמין ודקא קשיא כו' כצ"ל:
2 תוס' בד"ה אמר רב חסדא כו' ויהיב תותי כרעיה פי' היה מניח כו' כצ"ל:
3 גמרא אילימא בחמין כו' והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט כו' אלא לאו בצונן פי' דבצונן איכא לפלוגי בין בוגרת לנערה משום ניוול אבל בחמין כיון דאפי' הושטת אצבע אסור בו משום תענוג לית לן לפלוגי בין נערה לבוגרת וה"ה דה"מ לסיועי מהך ברייתא לרפרם בר פפא דאסור צונן לעיל לאבל וק"ל:
4 בפרש"י בד"ה תפלת תענית עננו הס"ד ואח"כ מה"ד בין גואל לרופא ברכה בפני עצמה הד"א והס"ד:
5 בד"ה אין בין כו' תענית הס"ד ואח"כ מה"ד שזה יחיד כו' בשומע תפלה הס"ד ואח"כ מה"ד תשע עשרה כו' בברכות הס"ד:
6 בד"ה דאלו מותרין כו' מכ"ד דליתנהו באמצעיות הס"ד ופי' דאע"ג דליתנהו באמצעיות כדלקמן פריך ליה הכא מיניה משום דאכתי לא אסיק אדעתיה הכא הך מלתא ודו"ק:
7 תוס' בד"ה ותסברא והא כו' ברחוב העיר באמצעיות כו' עכ"ל נ"ל דבאמצעיות טעות הוא דהא מוציאין התיבה מפשט פשיטא ליה דאינה אלא באחרונות כפרש"י דליכא למימר דהוו גרסי התוס' הכא כגירסת השיבוש שמשבש רש"י דא"כ מאי כתבו דהא דמתריעין ונועלין מאי איסור איכא דהיינו באחרונות דוקא ודו"ק: