חדושי הלכות על סוכה כ״ב

1 בפרש"י בד"ה ביניהם בין התחתונות לעליונות כשהן מכוונות טהור וה"ה בשאין מכוונות שעל גבה טהור כו' עכ"ל אין לפרש לדבריו דביניהן ועל גביהן על הטומאה שביניהן קמיירי דלא הל"ל בזה טהור בסתם אלא כנגדו עד לרקיע טמא כדקתני במתני' בע"ג עליונה כו' ובעל גביהן כו' ועוד דהך מלתא שנויה בתוספתא בהדיא בתר הך בבא דמייתי כמו שהביאו התוס' דקתני בתר הך בבא דמייתי תלמודא תחתיה טמא ביניהן וע"ג טהור ביניהן או על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ותחתיהן טהור שפי' ביניהן וע"ג דהך בבא על הטומאה שביניהם וע"ג אלא על כרחך דהאי ביניהן או על גביהן טהור דמייתי תלמודא לפירוש רש"י מיירי כולה בטומאה תחתיה ובכלים שביניהן ועל גביהן קאמר דטהורים והאי במה דברים אמורים דברייתא אכולה מתני' קאי כפרש"י ותלתא מילי קתני בה בטומאה תחת אחת מן התחתונות תחתיה טמא ולא תחת כולן אפילו באין מכוונת דלא אמרינן בה חבוט רמי והכלים שביניהן טהור במכוונת ושעל גביהן טהור באין מכוונת ונקט רש"י על גבה במקום על גביהן משום דכל על גביהן ע"ג חדא מינייהו בטומאה תחתיה קאמר דטהור אף כנגד הטומאה מפני שחוצצת בפני והטומאה וכ"ה לשון התוספתא ועל גבי כו' במקום על גביהן דקתני בברייתא ומ"ש שוב רש"י תחתיה טמא דכיון כו' הוא מלתא באנפי נפשה לכולה ברייתא דמש"ה תחתיה טמא וביניהן ועל גבה טהור כיון דיש טפח כו' והשתא בין לפרש"י בין לפי' התוס' ביניהן ועל גביהן טהור אכלים קאי אלא דבמלת ביניהן הם מחולקים דלפרש"י מלת ביניהן הם בין התחתונה לעליונה במכוונת קמיירי ולפי' התוס' מלת ביניהן נמי באינה מכוונת וביניהן בין שתי התחתונות טהור דלא אמרי' חבוט רמי וניחא להו לפרש ביניהן הכי ולא כפרש"י משום דהשתא הוי מלת ביניהן ממש דומיא דביניהן דקתני בריש הברייתא ביש ביניהן פותח טפח אבל אין ביניהן פותח טפח כו' דהיינו בין ב' התחתונות וזה ברור ודברי מהרש"ל אינם מובנים בזה כל הצורך ואין להאריך:

2 תוס' בד"ה כזוזא מלעיל * כאן מלמעלה כו' וראיה לדבר ונהי בעינינו כחגבים כו' עכ"ל נראה דפשטיה דקרא ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם הכי משמע להו שהוא נאמר דרך משל על הרואה ממקום גבוה לשפל או משפל לגבוה שידמה לו דבר גדול לקטן וכ"כ הרד"ק בספר ישעיה בפסוק היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים שהוא נאמר ד"מ כיושב על מקום גבוה ומביט במקום שפל ידמה לו דבר הגדול לקטן לפיכך אמר ויושביה כחגבים וכן היינו בעיניהם עכ"ל ורישא דקרא ודאי דה"נ הכי מתפרש דונהי בעינינו כחגבים משום דכן היינו בעיניהם מצד רוב גובהם שראו אותנו ממקום גבוה וק"ל: