מפרשים:
1 בפרש"י בד"ה מערים כו' ימות החג הס"ד ואח"כ מ"ה כדי כו' כצ"ל:
2 בד"ה שמונה ימים כו' לאלתר בתכבוסת בגיהוץ כו' עכ"ל נ"ל בתכבוסת טעות הוא דאינו מגזירת שלשים אלא מגזירת שבעה ועוד נראה דיש לקיימו דכצ"ל בתכבוסת גיהוץ כו' ור"ל תכבוסת של גיהוץ גם לפריב"א לקמן דגרס שלשים לכיבוס ותספורת נמי יש לקיימו וק"ל:
3 תוס' בד"ה ר' יהודה כו' ובתוספות פירשו כו' כצ"ל:
4 בד"ה ר' יוסי כו' והשתא מתני' אתיא כר' מאיר ויש כו' עכ"ל אין דבריהם מובנים לי דיותר נראה דהשתא מתני' אתיא כר' יוסי דאינו מתיר אלא כדי פרנסתו דהיינו באין לו מה יאכל ודקתני במתני' אין כותבין ספרים תפילין איירי ביש לו מה יאכל וכמו שכתבו לקמן בשם הר"ר יונה אבל כר' מאיר לא מצי אתיא דהא קתני בריש מלתא דר' מאיר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו ותנא קמא דמתני' לית ליה הכי מדפליג ר' יהודה במתני' וקאמר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וק"ל:
5 בא"ד ויש מפרשים דכדי כו' דאין לו מה יאכל אלא כדי פרנסתו היינו בהרווחה שרי דהואיל כו' ומתניתין פירשו בתוס' הרב כו' עכ"ל כצ"ל נראה לי ורצה לומר דלפי זה שרי לר' יוסי אף ביש לו מה יאכל וא"כ מתני' פליגא אכולהו שריותא דהני תנאי דברייתא וק"ל:
6 בא"ד והר"ר יונה פירש דאתיא כתנא קמא וה"פ כו' או כדי להניחם עכ"ל כתנא קמא היינו ריש מילתא דר' מאיר דלא אסרה מתני' לכתוב אפילו לעצמו אלא כדי להניחם אחר המועד אבל להניחם במועד שרי לעצמו או בטובה אפילו לאחרים כר' מאיר ובמתניתין דפליג ר' יוסי היינו דמתיר לכתוב לעצמו אפי' להניחם אחר המועד והיינו כרב דאמר הכי בירושלמי כמ"ש התוספות לקמן ודו"ק:
7 בד"ה שאם לא גילח כו' מכל מקום פי' אמת כו' עכ"ל נראה לי דמן מ"מ כו' עד סוף דיבור הוא מיותר וק"ל:
8 בפרש"י בד"ה ויום שבעה כו' שמיני הס"ד ואח"כ מ"ה ביום שעמדו כו' כצ"ל:
9 תוס' בד"ה שאסור ברחיצה כו' ובז' לרבנן ובז' לאבא שאול כו' עכ"ל קצת קשה מאי קשיא להו מבשביעי לרבנן דלא אמרינן לדידהו מקצת היום ככולו אלא בשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל והיינו משום שנשלם האבילות קודם יום טוב כמו שכתבו התוס' לעיל מה שאין כן בשלישי תדע דהא בשחל שביעי שלו בערב הרגל לית להו מקצת היום ככולו ועיין ברא"ש ודו"ק:
10 בא"ד חמיר טפי בה"ג מפרש ה"ה כו' היינו מבערב בערב יום טוב כו' ודקאמר הכל כו' כצ"ל:
11 בד"ה קברו ברגל כו' דלא תפשוט הכל הס"ד ואח"כ מ"ה דלא נהגא מצות ז' כו' כצ"ל: