חידושי אגדות על יומא כ״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 וי"א אף רדיא. שהוא מלאך הממונה להביא המטר שמנהיגו מארץ לארץ עד סוף עולם. ואמר
2 דבעו רבנן רחמי אנשמה כו'. דהיינו לבטלה שיהיה לה הפסק כמו שמצינו בכמה מקומות דרבנן בתפלתן בטלו גזירת מיתה בעולם ודו"ק:
3 היוצא לדרך קודם קריאת הגבר דמו כו'. ובכמה מקומות תלה הדבר בכי טוב שהוא אור והיינו הך שיעורא עד שישלש ובתרנגול בינוני וק"ל:
4 משתחוים רווחים כו'. עיין פרש"י שהמקום מרחיב עד שיש ביניהם ד' שלא כו' עכ"ל גם שאמרו בפ' א"ל הממונה דוידוי של כ"ג היה בעמידה מ"מ וידוי של כ"א מישראל היה בהשתחויה משום שכ"א פרט חטאו שלא יכלם מחבירו מיהו בלאו הכי בהשתחואה כשהיו שומעים את השם מפי כ"ג היו צריכין הרווחה ד' אמות שהשתחואה בשיטוח פניו על הארץ דהאדם מחזיק ד' אמות בכ"מ וק"ל:
5 לא הפילה אשה כו' ולא הסריח בשר הקדש כו'. מכלל נסי בהמ"ק קחשיב להו גם שהיה בשר קדש כגון קדשים קלים נאכלין בכל העיר אפשר שלא היו נסים אלו אלא בקדשי קדשים או גם בקדשים קלים ובמקדש:
6 ולא נראה זבוב בבית המטבחיים כו'. כדאמרי' פ"ק דגיטין זבוב משום מאיסות:
7 ולא אירע קרי לכ"ג ביוה"כ כו'. ודאמרי' לעיל שלא היו מאכילין אותו ביוה"כ דבר המביא לידי קרי היינו משום דלא סמכינן אנס והכי איתא בירושלמי:
8 נחש ועקרב וכו'. שאר מיתות שמתו בחטא היה שם אבל מיתת נחש הוא הוראה בלא חטא כלל בעטיו של נחש כדאמרי' פ' במה בהמה זו המיתה לא היה שם בירושלים שהיתה מגינה על מיתה זו:
9 לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים כו'. משום שבירושלים בעי לינה נקט האי לישנא וק"ל:
10 לא כבו גשמים כו'. היינו דאפי' אש דהדיוט שהיה שם לא כבה דבהכי מוקי לקמן הך דעשן המערכה כו' דקתני נמי הכא:
11 נס גדול נעשה בלחם הפנים סלוקו כו'. מפורש ספ"ב דחגיגה:
12 מקום ארון אינו מן המדה כו' וכרובים בנס היו עומדין כו'. מפורש פ' המוכר פירות:
13 נמי נסי דגוואי כו'. ק"ק ואימא דגוואי לפני ולפנים דהיינו ארון וכרובים שהיו בקדשי קדשים משא"כ לחם הפנים דלא בא בקדשי קדשים אלא בהיכל ומקרי בראי לגבי קדשי קדשים ודו"ק:
14 ע"ב בשעה שבנה שלמה בהמ"ק נטע כו'. מפורש פ' טרף בקלפי:
15 רבוצה כארי כו'. ע"ש שבית ראשון נבנה ע"י שלמה המלך משבט יהודה שנמשל לאריה כמ"ש גור אריה יהודה וגו' אבל בית שני נבנה ע"י מלכות פרס ולא היה אש רובץ בו רק ככלב ומצינו בו שנדמה לכלב כמ"ש בפ"ק דר"ה והשגל יושבת אצלו כלבתא:
16 וברה כחמה ויש בו ממש כו'. כי הוא אש היסודי משא"כ אש שלמטה שהוא מורכב מיסודות אחרים ולכך אין בו ממש ונכבה ע"י יסודות האחרים כגון אש שלנו שהמים מכבים אותו וז"ש לעיל דמעולם לא כבו גשמים אש של עצי המערכה היינו נמי מפני שהיה בו אש של מעלה היסודי ודכתיב בתורה אש תמיד וגו' לא תכבה היינו בדהדיוט דמצוה להביא מן ההדיוט כדלקמן:
17 אע"פ שאש יורדת כו'. מפורש פרק הדר:
18 ארון וכפורת וכרובים כו'. בפ"ק דכריתות ופ"ג דהוריות יליף ליה מקרא דארון יאשיהו גנזו ובכללו כפורת וכרובים שעליו ובחד חשיב להו כפרש"י ועוד חשיב שם שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן כו' שגם הם נגנזו עם הארון והכא לא חשיב אלא הנך חמשה דברים החשובים וצורך בהן הרבה והם נחשבים חסירים בבית שני דמחסרון ה' של ואכבדה יליף לה דהיינו ה' דברים מכובדים שהיו חסרים בבית שני:
19 שש אשות הן יש כו'. אם נעיין בזה יש בהן ג' חלוקות מג' עולמות מלמטה למעלה כי שנים מהן שהם אוכלת ואינו שותה דידן ושותה ואינה אוכלת דחולה הם מעולם התחתון ועוד ב' מהם אוכלת ושותה ואוכלת לחין ויבשין דמערכה הם שירדו משמים מעולם האמצעי ועוד שנים מהם אש דוחה אש דגבריאל ויש אש אוכלת אש דשכינה הם מעולם העליון ובכ"א מג' החלוקות יש בכ"א מהשנים הא' מימין והרחמים והב' מהשמאל והדין:
20 במוצאי יו"ט אחרון מהחג כו'. מפורש פ' מי שמת ע"ש:
21 שלחן בצפון ומנורה בדרום כו'. מפורש פרק לא יחפור וע"ש: