חידושי אגדות על יבמות ט״ז

1 א"ל רבי יהושע אני אלך כו'. לפי שהוא היה אב"ד באותו דור ואחריו ראב"ע שהוא היה נתמנה לנשיא ואחריו רבי עקיבא ששמו כשם הגדולים כדקאמר לקמן ששמך הולך מסוף כו' ולפי שהיה רבי יהושע בן חנניא גדול מהם בשנים שהוא היה מתלמידי ריב"ז בזמן הבית משא"כ ראב"ע שנתמנה לנשיא בן י"ח שנה אחר החורבן כמ"ש התוס' פרק במה בהמה וכן רבי עקיבא היה בזמן בן כוזיבא בביתר אחר החורבן כמה שנים וע"כ כשבאו לפניו בלי שאלה לרבי יהושע מי הוא תפסו והושיבו שנראה שהיה מכירו כבר בזמן הבית כדקא"ל יש לו בן לעזריה חבירנו כו' דרבי דוסא זקן גדול היה כדמוכח לקמן אבל לראב"ע ולרבי עקיבא לא הכיר ולא הושיבם עד ששאל עליהם מי הם גם לרבי יהושע ולראב"ע הושיב בכבוד על מטה של זהב לפי שזה היה נשיא וזה היה אב"ד ולא כן לרבי עקיבא אע"ג שסיפר בשבחו כדלקמן היה נחשב בעיניו כתלמיד גם שהיה תלמידו של רבי יהושע. ולזה קרא על ראב"ע המקרא הזה נער הייתי גו' בזמן עזריה אביו וגם זקנתי עתה בזמן בנו ר"א ולא ראיתי צדיק נעזב הוא עזריה וזרעו מבקש לחם הוא בנו ר"א וע"ש שעזריה ובנו ר"א עשירים גדולים היו כדמוכח פרק במה בהמה ולר' עקיבא אמר אתה הוא רבי עקיבא בן יוסף גר צדק מבני בניו של סיסרא כמותך ירבו בישראל ולא מן הגרים שיזכו בני ישראל לכך ולא גרים הבאים מעובדי כוכבים. ואמר התחילו מסבבים אותו בהלכות כו'. עשו כן כדי שלא ירגיש שעיקר ביאתם על דין צרת הבת ויתיירא לגלות להם האמת כדאמרינן לעיל בר"י שלא רצה לגלות הדבר שאמר מתיירא אני שמא ירוצו כו' לפי שבני צרות של אלו פגומים לאלו:

2 א"ל אח קטן יש לי בכור כו'. לפי דעת הרמב"ם שהאריך ר' דוסא ימים רבים כמעט כל זמן בית שני מזמן חגי הנביא עד אחר חורבן בית שני ניחא דאמר אח קטן יש לי בשנים שלא האריך ימים כ"כ ולא שמע קבלתי מחגי הנביא אבל בספר יוחסין דחה דברי הרמב"ם בזה ויש לפרש דה"ק דגם שהוא אחי קטן ממני הזהרו בו שלא יקפח אתכם בהלכות כי אין בידו קבלה מחגי הנביא כמו שקבלתי ממנו ולזה אמר כי בכור שטן בכור ע"ש שהוא סומך על כפול חכמתו ע"ד ויגד לה תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה גו' ושטן ע"ש שלא ישוב מפני כל ועומד על דבריו כפרש"י. ואמר תנא כשנכנסו נכנסו בפתח אחד כו'. עיין בפי' התוס' ועוד נראה לפרש כי לפי הדין נשיא קודם לאב"ד אבל כשנכנסו נכנסו לפי ההיכרא שהיה להם עם ר' דוסא כמ"ש לעיל דעם ר' יהושע היה לו היכירא ואח"כ ראב"ע שלא היה לו היכירא עמו רק עם אביו עזריה ואח"כ ר"ע שלא היה לו היכירא גם עם אביו של רע"ק אבל כשיצאו אין מן הראוי שיצאו כסדר שנכנסו כיון דנשיא קודם לאב"ד ע"כ יצא רבי יהושע בפתח אחרת שלא יצא אחר ראב"ע כיון שכבר נכנס מקודם לו וכן צ"ל בר' עקיבא כיון שהיה גדול בחכמה לא היה ראוי לצאת אחריהם ויצא בפתח אחרת:

3 ואמר ועדיין לא הגעת לרועי בקר כו'. איכא לפרושי שרמז לו רמז על ששמע מאחיו ר' דוסא לאסור צרת הבת בקבלה מחגי הנביא כדאמרי' בשמעתין א"ל שאין לך לסמוך על קבלה זו מאחרון שבנביאים שהוא חגי כדאמרי' פרק בתרא דסוטה מאן נביאים אחרונים חגי זכריה מלאכי כי עדיין לא הגעת בקבלתך בדבר זה מנביאים הראשונים לומר שהיו רועי בקר כגון עמוס שנאמר בו בוקר אנכי גו' ואפשר שרמז לו על עמוס על שהיה ערל שפתים וכבד לשון כדאמרינן במדרשות ור"ל גם אם היה קבלתכם ממנו אינה מבוררת שלא תבינו לשונו יפה ודבורו וטעות הוא בידכם והשיב לו ר' עקיבא כו' הגעתי בקבלתי מחגי אפילו לרועי צאן שהוא רמז על משה רבינו שהיה רועה צאן וגם שהיה ג"כ כבד פה ולשון ודאי דאין לטעות בקבלתו ממנו דהא הך דרשא דעליה עליה לג"ש דמינה נילף לאסור צרת הבת היא בקבלה מסיני מפי משה דאין אדם דן ג"ש מעצמו ודו"ק:

4 משום בנות ירושלם כו' שנאמר נשים בציון ענו גו'. בפרק י' יוחסין פריך אכולי עלמא ודלמא מהנך דכתיב נשים בציון ענו גו' ושם מפורש וק"ל:

5 אילימא קודשא ב"ה מי איכא זקנה כו' אע"ג דאמרי' בסיני נראה להם כזקן כו' היינו לפי הדמיון של ישראל אבל הקב"ה לא הל"ל על עצמו זקנתי כיון דליכא זקנה קמיה וה"ה דהמ"ל ומי איכא נערות קמיה דקאמר הקב"ה על עצמו נער הייתי אלא משום אידך קושיא דאי דוד אמרה ומי קשיש כו' נקט הכי ואע"ג דגבי דוד כתיב ויהי דוד זקן בא גו' מ"מ כיון דלא קשיש כולי האי אלא עד שבעים שנה מאי רבותא דקאמר דכל אותן השנים לא ראה צדיק נעזב וזרעו גו' ולכך קאמר דשר עולם אמרו דהוה ודאי חידוש דמעולם לא ראה צדיק גו' ודו"ק:

6 זה עמון ומואב בשעה כו' שכתוב בו לא יבא עמוני גו' אסיפא דקרא ידו פרש צר גו' קסמיך כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבואו בקהל גו' ומחמדיה היא התורה שנאמר בה הנחמדים מזהב גו' ודרש ישרף באש מלשון פר"ש דאותיותיו שרף וק"ל:

7 צוה ה' גו' כגון הומנייא כו'. נסמך זה לדלעיל שזכר בבנות עמון כדאמרינן בפרק י' יוחסין הומנייא איכא בבבל כולה דעמונאי ואמר סביביו צריו ע"פ מ"ש בפרק חלק עמון ומואב שבבי בישי דא"י הוו וק"ל: