חידושי רמב"ן על ראש השנה ל״ב

1 הא דתנן סדר ברכות אומר אבות וגבורות כו'. משמע דלא משני בהו מידי וזו שנהגו לומר זכרנו ומי כמוך לא מצאו להם הראשונים עיקר בדברי רבותינו אלא במס' סופרים מצאתי כלשון הזה וכשם שחתימתן של ר"ה ויוהכ"פ משונה משאר ימים כך תפלתן משונה ואין אומרים זכרנו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות אלא בשני ימים טובים של ר"ה ויוה"כ ובקושי התירו ואם חל ראש השנה להיות בשבת אינו אומר יום תרועה אלא זכרון תרועה לפי שאין תקיעת שופר דוחה את שבת בגבולין משום גזרה. סדר ברכות אומר אבות וגבורות כו'. משמע דלא משני בהו מידי וזו שנהגו לומר זכרנו ומי כמוך לא מצאו להם הראשונים עיקר בדברי רבותינו אלא במס' סופרים מצאתי כלשון הזה וכשם שחתימתן של ר"ה ויוהכ"פ משונה משאר ימים כך תפלתן משונה ואין אומרים זכרנו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות אלא בשני ימים טובים של ר"ה ויוה"כ ובקושי התירו ואם חל ראש השנה להיות בשבת אינו אומר יום תרועה אלא זכרון תרועה לפי שאין תקיעת שופר דוחה את שבת בגבולין משום גזרה:

2 הא דאמרי' ר' יוחנן בן נורי אומר הפוחת לא יפחות משבע. פי' לית ליה אין פוחתין מעשרה אלא מצוה מן המובחר בעשרה ואם רצה לפחות פוחת ואומר שבע ואם שלש מכולן יצא אי נמי למצוה נמי אומר שבע כי ההיא דאמרי' הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף על שבע ולכתחלה אנו אומרי' שלש ואמר רב המנונא אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי. ותמיהא לי שלא כתבו רבי' יצחק והגאונים ז"ל הא דא"ר יוחנן הפוחת לא יפחות משבע ומתוך כך נראה דתנא דברייתא פליג אמתניתין דאילו מתניתין לרבנן אם פיחת מעשרה לא יצא ממאי דקתני אין פוחתין כו' ור' יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש יצא אלמא לת"ק לא יצא. דאין פוחתין אפי' דיעבד קאמר ואלו לברייתא אם אמר שבע יצא ועוד דאם איתא דסבר תנא דמתני' יצא בשבע ליתני איהו הכי כדקתני ר' יוחנן בן נורי אם אמר שלש יצא אלא שמע מינה דפליגי ופליגי נמי בר' יוחנן דאלו לתנא דמתניתין לכתחלה עשרה דלא פליג אלא דיעבד שבשלש יצא ואלו לברייתא אם בא לפחות אומר שבע פסוקים וכי פסקי' בגמרא הלכה כרבי יוחנן בן נורי אליבא דמתני' פסקי' הלכך לא יפחות מעשרה אבל דיעבד בשלש נמי אין מחזירין אותן. ואי קשיא לך אי הכי היכי פשטינן שלש דמתניתין משלש דברייתא דילמא בהאי נמי פליגי, לא קשיא כיון דהכא קתני שלש יצא והכא קתני שלש יצא ודאי חד פירושא אית להו ועוד דלית לן לשוויי פלוגתא בינייהו בכדי אלא במאי דפליגי בהדיא. ואמרו הגאונים ז"ל אין פוחתין מעשרה אבל מוסיפין עליהם וכיון שקבלה היא נקבל ואע"פ שהיה נראה לכאורה שמצוה מן המובחר בעשר' כנגד עשרת הדברות או כנגד עשרה מאמרות דעשרה הוו ולא יותר הרי מצינו כיוצא בה שאמרו אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת ואמרו עלה כנגד מי כנגד עשרה מאמרות ועשרת הדברות ואעפ"כ מוסיפין עליהן:

3 אע"ג דקי"ל תרועה שאין עמה כלום כגון יום תרועה אומרה עם השופרות. לא אמרן אלא כשאין עמה כלום אבל יש עמה חצוצרות אינה אומרה כלל ומה שנהגו להשלים בתורה ותקעתם בחצוצרות טעות הוא:

4 אלא שאם השלים בנביא יצא. מדקאמר ת"ק מתחיל בתורה ומשלים בנביא ואומר של כתובים באמצע ולא חלק רבי יוסי אלא שחוזר פסוק אחד ומשלים בו של תורה נראה דשל כתובים קודמין לנביאים וכן אמר רבינו האיי גאון ז"ל שמסורת היא בידינו כתובים ואח"כ נביאים. ואני מצאתי מפורש כן במס' סופרים בפרק י"ח דתניא התם גבי תשעה באב הכי סיומא ד' פסוקים משל ירמיה כו' עד כי אתה עשית את כל אלה ושני מזמורים הללו מזמור לאסף ועל נהרות בבל ואע"פ שבכל מקום דברי קדושה מקדימין לדברי קבלה בזה דברי קבלה מקדימין לדברי קדושה ש"מ שבכל מקום מקדימין דברי קדושה כמסורת רבותינו הגאונים ז"ל. והא דאמרינן בגמ' תורה נביאים וכתובים סדר כתיבה נקט ואזיל דודאי לכתיבה תורה נביאים וכתובים שכך הוא סדר קבלה משה קבל תורה ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים ואעפ"י שנביאים האחרונים מאוחרים לכתובים כאן אין מפסיקין בנביאים:

5 והא דתניא רבי יוסי אומר משלים בתורה. לא חלק על מתחיל בתורה אלא שחוזר ואומר פסוק אחד של תורה ומשלים בו והיינו דאקשינן בגמרא אלא מלכיות תלתא הוין ואם היה משלים בתורה ולא מתחיל בה מאי קשיא יאמר משל כתובים או משל נביאים ארבע ומשל תורה שלש אלא ה"ק כיון דודאי לכ"ע מתחיל בתורה על כרחך שלש' הוא אומר מהם שאין אומרי' פחות משלשה כדי שלא יפחות מן השאר וכיון שכן לרבי יוסי דאמר משלים נמי בשל תורה הוה להו ארבע והיכא משכחת להו תדע דהא לר' יהודה ליכא בתורה אלא שלש מלכיות ולא מקשינן עליה עשר בעינן כדאקשינן לרבי יוסי מקמי דשמעינן הני קראי דמשוי להו מלכיות וכך פירשו כל המפרשים ז"ל ותניא נמי בתוספתא מפורש בדרבי יוסי המתחיל מתחיל בשל תורה ומסיים בשל תורה וכך היא גירסתו של ר"ח ז"ל בגמ' דילן. ופסקו כל הראשונים ז"ל כר' יוסי מדאמר ר' אלעזר בריה ותיקין היו משלימין בתורה ואע"ג דת"ק סתם מתניתין פליג עליה ופוק חזי מאי עמא דבר: