חידושי הרד״ל על ויקרא רבה ו׳:א׳

« חידושי הרד״ל על ויקרא רבה ה׳:ח׳ חידושי הרד״ל על ויקרא רבה ו׳:ב׳ »

1 ויקרא רבה פתח ↗

וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע וגו' ויקרא ה, א, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כד, כח: אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וגו'. אַל תְּהִי עֵד חִנָּם אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה מג, יב: וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל. בְּרֵעֶךָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר משלי כז, י: רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וגו'. משלי כד, כח: וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, מֵאַחַר שֶׁפִּתִּיתֶם אוֹתוֹ בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל שמות לב, ד: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַב אַחָא הֲדָא הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סַנֵּיגוֹרְיָא הִיא מְלַמֶּדֶת זְכוּת לְכָאן וּלְכָאן, אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל: אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֶרֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משלי כד, כט: אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב הושע ו, ז: וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית, בְּרַם הָכָא הושע יא, ט: כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ. רְאוּבֵן הֲוָה יָדַע לְשִׁמְעוֹן סָהֲדוּ, אֲמַר לֵיהּ אָתֵי סָהִיד לִי הֲדָא סָהֲדוּתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, כְּשֶׁנִּכְנַס לַדַּיָּין חָזַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, מֵאַחַר שֶׁפִּתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַדִּין חָזַרְתָּ בְּךָ, לְמָחָר אָתוּ סָהֲדוּ לִרְאוּבֵן גַּבֵּי שִׁמְעוֹן מַה יַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ, וַהֲלוֹא כְּבָר נָתְנָה תּוֹרָה אִפּוֹפְסִין, וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.

2 ויקרא רבה פתח ↗

וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי כט, כד: חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָּה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד, מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת הַקַּבְּלָנִין וּמַתִּיר אֶת הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מַלִּיזִין עָלָיו שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי, מֶה עָשָׂה הוֹצִיא כָּרוֹז בַּמְּדִינָה וְאָמַר כָּל עַמָּא לַקּוֹמְפּוֹן, מֶה עָשָׂה הֵבִיא חֻלְדּוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶן מָנוֹת וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָם לַחוֹרִים, לְמָחָר הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּא לַקּוֹמְפּוֹן, הֵבִיא חֻלְדּוֹת נָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת וְסָתַם אֶת הַחוֹרִים וְהָיוּ הַחֻלְדּוֹת נוֹטְלוֹת אֶת הַמָּנוֹת וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָן לַחוֹרִין וּמוֹצְאוֹת אוֹתָן מְסֻתָּמוֹת וּמַחֲזִירוֹת אֶת הַמָּנוֹת לִמְקוֹמָן, לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַּבְּלָנִין, הֲרֵי מִן הַשִּׁלְטוֹן. מִן הַמַּעֲשֶׂה מִנַיִן, רְאוּבֵן גָּנַב לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָדַע בֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ אַל תְּפַרְסְמֵנִי וַאֲנָא יָהֵיב לָךְ פַּלְגָא, לְמָחָר נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמְעוּ קוֹל הַחַזָּן מַכְרִיז מַאן גָּנַב לְשִׁמְעוֹן, וְלֵוִי קָאֵים תַּמָּן, הֲלוֹא נָתְנָה תּוֹרָה אִפּוֹפְסִין, וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע.

2 גיטין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי חָזֵית דְּקָנְסִינַן לְלוֹקֵחַ? נִקְנְסֵיהּ לְמוֹכֵר! אֲמַר לֵיהּ: לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו עַכְבְּרָא, חוֹרָא מְנָא לֵיהּ?

3 ויקרא רבה פתח ↗

גּוּפָא אַל תְּהִי שְׁבוּעַת שָׁוְא קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי זְכַרְיָה חָמֵי לֵיהּ זכריה ה, א: וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה, מֶה עָפָה, שַׁיְיטָא, כְּמָה דְתֵימָא ישעיה ו, ו: וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים, זכריה ה, ב: וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אֲפִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל פִּיל וְעוֹרוֹ שֶׁל גָּמָל אֵינָן בַּמִּדָּה הַזּוֹ, וְאַתְּ אֲמַר כָּאן זכריה ה, ג: זֹאת הָאָלָּה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, מֵהֵיכָן יָצָאת מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, דִּתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ מִפְנֵי מָה מַשְׁבִּיעִין הָאָדָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְבִיאִין לְפָנָיו נוֹדוֹת נְפוּחִים, לוֹמַר אֶתְמוֹל הָיָה הַנּוֹד הַזֶּה מָלֵא גִּידִים וַעֲצָמוֹת, וְעַכְשָׁיו הוּא רֵק מִכֻּלָּן, כָּךְ הַמַּשְׁבִּיעַ לַחֲבֵרוֹ לַשֶּׁקֶר סוֹף שֶׁיֵּצֵא רֵיקָם מִכָּל מָמוֹנוֹ. רַבִּי אַסָּא אָמַר עַל שָׁקֶר, רַבִּי יוֹנָה אָמַר אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתֵיב וְדָרִישׁ עַל הֲדָא דְּרַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין מוֹסְרִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא רָץ אַחַר הַשְּׁבוּעָה. הֲוָה עוֹבָדָא בְּבַר תְּמַלְּיוֹן וְסִיַּע לְרַבִּי אַסֵּי. עוֹבָדָא הֲוָה דְּאַפְקִיד חַד גַּבְרָא גַּבֵּי בַּר תְּמַלְּיוֹן מֵאָה דִּינָרִין, אָזַל בָּעָא לְהוֹן מִינֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מַה דְּאַפְקַדַת בְּיָדִי מְסָרִית בִּידָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִשְׁתַּבַּע לִי. מֶה עָבֵיד בַּר תְּמַלְּיוֹן נָטַל חַד קָנֶה וַחֲקָקֵיהּ וִיהַב בֵּיהּ הָלֵין דִּינָרִין וְשָׁרֵי מִסְמַךְ עֲלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ צוֹר הָדֵין קַנְיָא בִּידָךְ וַאֲנָא מִשְׁתַּבַּע לָךְ, כֵּיוָן דְּמָטֵי לְבֵי כְנִשְׁתָּא אֲמַר מָרֵיהּ דְּהָדֵין בֵּיתָא טָבָא מַה דִּמְסַרְתְּ בְּיָדִי מְסָרִית בִּידָךְ, הַהוּא מִן דְּבִידֵיהּ נָסְתֵיהּ לְקַנְיָא וְאַקְשֵׁיהּ לְאַרְעָא, שָׁרְיָין הָלֵין דִּינָרִין מִתְבַּדְּרִין, וְשָׁרֵי הַהוּא מְלַקֵּט, אֲמַר לֵיהּ לְקַט לְקַט דְּמִן דִּידָךְ אַנְתְּ מְלַקֵּט. שמות כב, י: שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, שֶׁאֵינָה זָזָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם הַמַּשְׁבִּיעַ מַשְׁבִּיעַ עַל שֶׁקֶר סוֹפָהּ לָצֵאת עָלָיו, וְאִם הַנִּשְׁבַּע נִשְׁבַּע עַל שֶׁקֶר סוֹפָהּ לָצֵאת עָלָיו. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחָדָא אִתְּתָא דְּעָלַת לְמֵילַשׁ גַּבֵּי מְגֵירָתָא וַהֲווֹ צָיְירִין בְּשׁוֹשִׁיפָהּ תְּלָתָא דִּינָרֵי, נְסָבַתְהוֹן וְיָהֲבַת יַתְהוֹן עַל גַּבֵּי סוּדָרָא, אִגַּבְלוּן בַּלִּישָׁה, אֲפָה פִּיתָּא וְאָזְלָא לָהּ, אֲמַר לָהּ בַּעֲלָהּ הַב לִי תְּלָתָא דִּינָרִין, אָזְלַת בָּעֲיָא לְהוֹן גַּבֵּי מְגֵירָתָא, אֲמָרַת לָהּ דִּלְמָא חָמִית לִי הָלֵין תְּלַת דִּינָרִין, הַוְיָין לְהַהִיא מְגֵירָתָא תְּלָתָא בְּנִין, אָמְרָה לָהּ תִּקְבְּרִנֵּיהּ הַהִיא אִתְּתָא בְּרָא אִי הִיא יָדְעָה בְּהוֹן, גַּרְמוּן חוֹבִין וּקְבַרְתֵּיהּ, אָמְרָה אִלּוּלֵי דְהַהִיא אִתְּתָא חֲשִׁידָה בְּהוֹן לָא הֲוָה קָבְרָה לֵיהּ, אָזְלָה וְאָמְרָה לָהּ דִּלְמָא חָמִית לִי לְהָלֵין דִּינָרִין, אָמְרָה הַהִיא אִתְּתָא תִּקְבּוֹר בְּנָה אַחֲרִינָא אִי הִיא יָדְעָה בְּהוֹן, גָּרְמוּן חוֹבִין וּמִית בְּרָא אַחֲרִינָא, זְמַן אָחֳרָן אָמְרָה לָהּ דִּלְמָא חָמִית לִי הָלֵין דִּינָרִין, אָמְרָה תִּקְבּוֹר הַהִיא אִתְּתָא בְּרָא תְּלִיתָאָה אִי הִיא יָדְעָה בְּהוֹן, גָּרְמוּן חוֹבִין וּקְבַרְתֵּיהּ. אֲמַר לָהּ בַּעֲלָהּ לֵית אַנְתְּ אָזֵיל לִמְנַחֲמָא לַהֲדָא מְגֵירָתֵיךָ, נְסָבַת תְּרֵין עִגוּלִין דְּפִתָּא וַאֲזָלַת מְנַחְמַת יָתָהּ, כֵּיוָן דְּקָצוֹן עִגּוּלָה נָפְקוּן הָלֵין תְּלַת דִּינָרֵי מִינָהּ, הֲדָא דִּבְרִיָּיתָא אָמְרִין בֵּין זַכַּאי בֵּין חַיָּב לִידֵי מוֹמֵי לָא תֵיעוֹל. זכריה ה, ד: וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ ואת עֵצָיו ואת אֲבָנָיו, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אֵין לָהֶם קְפִיצִין, שֶׁנֶּאֱמַר איוב א, ז: מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ, בְּרַם הָכָא וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרְפָן שְׁבוּעַת שָׁוְא מְכַלָּתָן, דַּרְכָּהּ שֶׁל אֵשׁ לֶאֱכֹל עֵצִים, שֶׁמָּא אֲבָנִים, בְּרַם הָכָא וְכִלַּתּוּ אֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו.

3 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

משלי כד, כח "אַל-תְּהִי עֵד-חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ". רְאוּבֵן הֲוָה יָדַע לְשִׁמְעוֹן סַהֲדֵי, אָמַר לֵיהּ אָתֵי אַסְהִיד לִי הֲדָא סַהֲדוּתָא, אָמַר לֵיהּ אִין, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַדִּין חָזַר בּוֹ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֵר לוֹ "וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ", הִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַדִּין וְחָזַרְתָּ בְּךָ, לְמָחָר אָתִית סַהֲדֵי לִרְאוּבֵן גַּבֵּי שִׁמְעוֹן מַה יַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, שם כט "אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וַהֲלֹא כְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה אִיפּוֹפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. "וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" הֲדָא הוּא דִכְתִיב "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ", מַעֲשֶׂה בְּשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹרֵג אֶת הַקַּבְּלָנִין וּמְגַיֵּר וּמַתִּיר אֶת הַגַּנָּבִים, וְהָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּרָאוּי, מֶה עָשָׂה, הוֹצִיא כְּרוּז בַּמְּדִינָה וְאָמַר, כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן. מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת, וּמוֹלִיכוֹת אוֹתָם לַחוֹרִים, לְמָחָר הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר כָּל עַמָּא לְקוֹמְפּוֹן, מֶה עָשָׂה הֵבִיא חֻלְדוֹת וְנָתַן לִפְנֵיהֶם מָנוֹת וְסָתַם אֶת הַחוֹרִים וּמוֹצְאִים אוֹתָם מְסֻתָּמוֹת וּמַחֲזִירוֹת אוֹתָם לִמְקוֹמָן, לוֹמַר שֶׁאֵין הַכֹּל אֶלָּא מִן הַקַבְּלָנִים. הֲרֵי מִן הַשִּׁלְטוֹן, מִן הַמְּעַשֶּׂה מִנַּיִן, גָּנַב רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָדַע בֵּיהּ אָמַר לֵיהּ אַל תְּפַרְסְמֵנִי וַאֲנָא יְהִיבְנָא לְךָ פַּלְגָּא, לְמָחָר נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמְעוּ קוֹל הַחַזָּן מַכְרִיז וְאוֹמֵר מָאן גְּנַב לִשְׁמְעוֹן, וְלֵוִי קָאִים תָּמָן, וַהֲלֹא נָתְנָה תּוֹרָה אִיפוּפְסִין וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע. אַל תְּהִי שְׁבוּעָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, זְכַרְיָה חָמֵי לָהּ זכריה ה, א "וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה", מָה הוּא "עָפָה", שַׁיְטָה, כְּמַה דְּאַמְרִינָן "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים" וְגוֹ', זכריה ה, ב "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה", אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אֲפִלּוּ עוֹרוֹ שֶׁל פִּיל וְעוֹרוֹ שֶׁל גָּמָל אֵינָם כַּמִּדָּה הַזֶּה וְאַתְּ אָמַרְתְּ כֵּן שם ג "זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", מֵהֵיכָן יָצָא מִפִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל אוּלָם, דִּתְנַן פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל אוּלָם אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ מִפְּנֵי מָה מַשְׁבִּיעִין אֶת הָאָדָם בְּסֵפֶר תּוֹרָה וּמְבִיאִין לְפָנָיו נוֹדוֹת נְפוּחִין, לוֹמַר אֶתְמוֹל הָיָה הַנּוֹד הַזֶּה מָלֵא גִּידִים וַעֲצָמוֹת וְעַכְשָׁיו רֵק מִכֻּלָּם, כָּךְ הַמַּשְׁבִּיעַ חֲבֵרוֹ סוֹף שֶׁיֵּצֵא רֵיקָם מִמָּמוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי עַל שֶׁקֶר. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה יָתִיב וְדָרִישׁ עַל הֲדָא דְרַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין מוֹסְרִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁבוּעָה לְמִי שֶׁהוּא רָץ אַחַר הַשְּׁבוּעָה. הֲוָה עוּבְדָא בְּבַר תְּלָמְיוֹן וְסַיְעָא לְרַבָּנָן עוּבְדָא בְּחַד גַּבְרָא דְּאַפְקִיד גַּבֵּי בַּר תְּלָמְיוֹן מֵאָה דִּינָרִין אֲזָל בָּעָא לְהוֹן מִנֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מַה דְּאַפְקַדְּתְּ גַּבִּי מְסָרִית בְּיָדֵךְ, אָמַר לֵיהּ אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ מַה עֲבַד בַּר תְּלָמְיוֹן נְטַל חָד קָנֶה וְחָקְקֵיהּ וִיהַב בֵּיהּ הִלֵּין דִּינָרֵי וְשָׁרֵי מִסְתְּמִיךְ עָלֵיהּ, אָמַר לֵיהּ צֹר הֲדָא קַנְיָא בְּיָדֵךְ עַד דַּאֲנָא מִשְׁתַּבַּע לָךְ, כֵּיוָן דְּמָטָא לְבֵי כְּנִשְׁתָּא אָמַר מָארֵיהּ דַּהֲדֵין בֵּיתָא מַה דְּמָסַרְתְּ בְּיָדִי מָסְרִית בְּיָדֵךְ, הַהוּא מִן כּוֹבְדֵיהּ נַסְתֵּיהּ וְאַשְׁקְלֵיהּ לְאַרְעָא שַׁרְיָן הִלֵּין דִּינָרֵי מִתְבַּדְּרִין וְשָׁרֵי הַהוּא מְלַקֵּט. אָמַר לֵיהּ לַקֵּט לַקֵּט דְּמִן דִּידָךְ אַנְתְּ מְלַקֵּט. "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם", שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כָּתוּב לְעֵיל. זכריה ה, ד "הוֹצֵאתִיהָ וְגוֹ' וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב", אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אֵין לְהוֹן קְפִצִין, שֶׁנֶּאֱמַר איוב א, ז "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ", וּכְתִיב זכריה שם "וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ". אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרַפְתָּן שְׁבוּעַת שָׁוָא מְכַלָּה אוֹתָן. דַּרְכָּהּ שֶׁל אֵשׁ לֶאֱכֹל עֵצִים, בְּרָם הָכָא "וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו". רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא פְּתַר קְרָיָא בְּסוֹטָה. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, הִיא שֶׁחָטְאָה עַל בַּעֲלָהּ שֶׁהוּא זָנָהּ וּמְפַרְנְסָהּ, וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקְלֶת עִם אַחֵר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה במדבר ה, כא "וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", וְהוּא עֵד, "וְעֵד אֵין בָּהּ", אוֹ רָאָה, שם "וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה", אוֹ יָדָע, שם "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ", אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּיד לַכֹּהֵן "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ". רַבִּי פִּנְחָס פְּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא דברים ט, טז "וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם", וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, שם ה, כא "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹמְפֶּרְמָסָאוֹת נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בָּהֶן וְהֵם אֵינָם כּוֹפְרִין בּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק זֶה שֶׁמַּשְׁבִּיעַ אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו אֵינוֹ מַשְׁבִּיעָן אֶלָּא בְּסַיִף, לוֹמַר כָּל הָעוֹבֵר עַל הַתְּנָאִין הַלָּלוּ יְהֵא הַסַּיִף הַזֶּה עוֹבֵר עַל רֹאשׁוֹ. הוּא נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל טז, א "וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ", וְהֵן נִשְׁבָּעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ", וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ה, כא "בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה", כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתְּנַאי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְגוֹ' וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב" וְגוֹ'. וְהוּא עֵד אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל ישעיה מג, יב "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". אוֹ רָאָה, דברים ד, לה "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת", אוֹ יָדַע, "וְיָדַעְתָּ וְגוֹ' וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא תַגִּידוּ בַּגּוֹיִם אֱלֹהוּתִי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם, אֵימָתַי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ ישעיה ח, ט "דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת" וְגוֹ', אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שַׁחַר. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם לֹא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים כַּדָּבָר הַזֶּה אֵין לוֹ שַׁחַר עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ מַזְרִיחַ אוֹרָה כֵּיצַד מַזְרִיחַ אוֹרָה עַל אֲחֵרִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות י, כב "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה", אֲבָל תֹּהוּ וָבֹהוּ לֹא שִׁמְּשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵיכָן עֲתִידִין לְשַׁמֵּשׁ, בִּכְרַךְ גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ישעיה לד, יא "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", רַבָּנָן אָמְרִין עוֹבְדֵי אֱלִילִים שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר דברים ה, כ "וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ", עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.

1 א עד חנם אלו ישראל כו' דב"ר פ"ג:

2 ב שפתיתם אותו בסיני. מסיים שם כד"א ויפתוהו בפיהם וגו':

3 ג ברם הכא כו' ולא איש נראה שר"ל ז"ש אעשה לאיש כפעלו. שרוה"ק אומרת להקב"ה שלא יאמר כן כי לא איש הוא:

1 דברים רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם, כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן דְּבָרִים אֲחֵרִים יִתְחַדְּשׁוּ, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִין כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם בַּמִּדְבָּר וִהְיִיתֶם חוֹטְאִים וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. אָמַר לָהֶן כְּשֶׁעֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת אֶתְכֶם לֹא נִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיכֶם סָנֵגוֹרְיָא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, כו: וָאֶתְפַּלֵּל אֶת ה' וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וגו'. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּרָקִיעַ דברים ט, יב: קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה, שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּבִקְּשׁוּ לְהַזִּיקוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אַף, וְחֵמָה, קֶצֶף, מַשְׁחִית, וּמְכַלֶּה. וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה זְכוּתָן שֶׁל שְׁלשָׁה אָבוֹת, כְּדִכְתִיב שמות לב, יג: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, בָּרְחוּ קֶצֶף וּמַשְׁחִית וּמְכַלֶּה, וְנִשְׁתַּיְּרוּ שְׁנַיִם הַקָּשִׁים, אַף, וְחֵמָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי הִזְכַּרְתִּי שְׁלשָׁה וּבָרְחוּ שְׁלשָׁה, עֲמֹד אַף אַתָּה בְּאַף, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים ז, ז: קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, הֲרֵי שֶׁעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַף, וּמִנַּיִן שֶׁעָמַד משֶׁה בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, כג: לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. יָרַד משֶׁה מִן הָרָקִיעַ וְהָיוּ הַלּוּחוֹת בְּיָדוֹ וְלֹא שִׁבְּרָן עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, יט: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל, אוֹתָהּ שָׁעָה שמות לב, יט: וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּד אֶת הַלֻּחוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין לִי שֶׁעָשׂוּ לָהֶן עֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, ח: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם. רַבָּנִין אָמְרֵי מִן הַדָּבָר הַזֶּה שָׁקַד משֶׁה הֵיאַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר צִוִּיתִם, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי נִצְטַוֵּיתִי, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל הַצִּוּוּי, הֵם לֹא נִצְטַוּוּ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא נִצְטַוּוּ, אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ מָה אָמַרְתָּ בְּסִינַי, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא שמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. מָה אָמַרְתָּ, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא שמות כ, ג: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. הֱוֵי ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לֹא הִנִּיחַ משֶׁה זָוִית בָּרָקִיעַ שֶׁלֹא נִתְחַבֵּט בָּהּ, וּמָה הָיָה אוֹמֵר מַה פּוּם סָבוּר מְמַלֵּל. דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מִשֶּׁפָּסַק סָנֵיגוֹר הָיָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶן, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל משלי כד, כח: אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵעִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קכב, ח: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי וגו', וַהֲפִתִּיתָ, דִּכְתִיב תהלים עח, לו: וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. וְגַם שֶׁאָמַרְתָּ בְּסִינַי שמות כד, ז: נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְלֹא קִיַּמְתֶּם, וְאוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עפ''י משלי כד, כט: אַל תֹּאמַר אֲשַׁלֵּמָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ, אֶלָּא ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּאוּ לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הִזְכִּיר לָהֶן כָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶן סָנֵגוֹרְיָא, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּכָּנֵס עִמָּהֶם. מַהוּ אַתָּה עֹבֵר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַבֵּט עַצְמוֹ לִפְנֵיהֶן וְאוֹמֵר לָהֶם אַתֶּם עוֹבְרִים, אֲנִי אֵינִי עוֹבֵר, וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח שֶׁמָּא יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וְלֹא הָיוּ מְבִינִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה מִמַּטְרוֹנָה, סָרְחָה עָלָיו מַטְרוֹנָה, בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אָמַר לָהּ תְּהֵא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אַחֶרֶת, אָמְרָה לוֹ אִין, וְאֵין אַתְּ אוֹמֵר לִי מִי הִיא זוֹ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִטֹּל, אָמַר לָהּ פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה מַטְרוֹנָה, כִּנְסָה אֶת בָּנֶיהָ אָמְרָה לָהֶן הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֲבִיכֶם מְבַקֵּשׁ לְגָרְשֵׁנִי וְלִטֹּל אֶת פְּלוֹנִית, יְכוֹלִין אַתֶּם שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ, אָמְרוּ לָהּ הֵן, אָמְרָה לָהֶן תֵּדְעוּ מַה הִיא עֲתִידָה לַעֲשׂוֹת בָּכֶם, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת שֶׁמָּא יָבִינוּ וִיבַקְּשׁוּ עָלֶיהָ מֵאֲבִיהֶן, וְלֹא הָיוּ מְבִינִין, כֵּיוָן שֶׁלֹא הֵבִינוּ אָמְרָה וְאֵינִי מְצַוָּה אֶתְכֶם אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמְכֶם שֶׁתִּהְיוּ זְהִירִים בִּכְבוֹד אֲבִיכֶם. כָּךְ משֶׁה כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא במדבר כז, יח: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו' דברים ג, כז: כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, הָיָה אוֹמֵר לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל דברים ז, א: וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּה. אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם, אֲנִי אֵינִי עוֹבֵר, שֶׁמָּא יָבִינוּ וִיבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים וְלֹא הָיוּ מְבִינִין, כֵּיוָן שֶׁלֹא הֵבִינוּ אָמַר אֵינִי מְצַוֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמְכֶם שֶׁתִּהְיוּ זְהִירִין בִּכְבוֹד אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ו, יג: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ הַכֹּל מִתְאַוִּין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי עֲווֹנוֹת גְּלִיתֶן מִמֶּנָּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁאֵין לָכֶם לֹא חֵטְא וְלֹא עָווֹן, אֲנִי אֶטַּע אֶתְכֶם בְּתוֹכָהּ נְטִיעַת שַׁלְוָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר עמוס ט, טו: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם.

2 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד. א"ר שמעון משלו משל למה"ד לאחד שטעון כלי ויצא מבית חברו ומצאו חברו א"ל מה אתה טעון א"ל טול חלקך ואל תגיד, לאחר זמן מצאו בעל הגנבה וא"ל משביע עאני עליך אם ראית אדם טעון כלים ויוצא מתוך ביתי א"ל שבועה שאיני יודע מה אתה סח, על זה נאמר חולק עם גנב שונא נפשו, כשהגנב נתפס שותפו מתחייב עמו ונוטלים נפשו. מעשה בשלטון שהיה הורג את הקבלנים ומתיר את הגנבים והיו הכל מליזים עליו לומר שאינו עושה כראוי, מה עשה הוציא כרוז במדינה כל עמא לקומפון, מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות והיו החולדות נוטלות המנות ומוליכות אותם לחורים, למחר הוציא כרוז ואמר כל עמא לקומפון, מה עשה הביא חולדות ונתן לפניהם מנות וסתם החורים והיו החולדות נוטלות את המנות ומוליכות אותם לחורים ומוצאות אות מסותמות ומחזירין אותם למקומם לומר שאין הכל אלא מן הקבלנים:

3 תלמוד ירושלמי שבועות פתח ↗

בֵּין שְׁנֵיהֶם. אֵינָהּ זָזָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶן לְעוֹלָם. אִם הַמַּשְׁבִּיעַ מַשְׁבִּיעַ לַשֶּׁקֶר סוֹף לָצֵאת עָלָיו. אִם הַנִּשְׁבָּע נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר סוֹף לָצֵאת עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם יְי צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וגו׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מַלְאֲכֵי חַבָּלָה אֵין לָהֶן קְפִיצִין. וּמַה טַעַם. מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. בְּרַם הָכָא וְכִלַּתּוּ אֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו. בּוֹא וּרְאֶה. דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרְפָן שְׁבוּעַת שָׁוְא מְכַלָּתָן. רִבִּי יוּנָה אָמַר. עַל שֶׁקֶר. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף עַל הָאֱמֶת. חַגַּיי דְרִישׁ כְּהָדָא דְרִבִּי יוֹסֵי. עוֹבְדָא הֲוָה בְחָדָא אִיתָא דְּאָזְלַת מֵיעֲרוֹךְ גַּב חֲבֵירָתָהּ וַהֲוָה קְטִיר בְּשִׁיטֵּיהּ דְקוֹלְסִיתָהּ תְּרֵין דֵּינָרִין. נָפְלוּ לָהּ וְאִיעָרְכוּ גַּו עִיגּוּלָא. הָפְכַת בְּעַיָיא לָהוּ גַּו בֵּיתָא וְלָא אַשְׁכַּחְתּוֹן. חָזְרַת לְגַבָּהּ אָמְרָה לָהּ. הֲבִי לִי תְּרֵין דֵינָרִין דִּנְפוֹל לִי גַּו בֵּיתֵיךְ. אָמְרָה לָהּ. לָא יְדַעְנָא. אִי יָדְעָה בָהוּ תִּיקְבּוֹר בְּרָהּ. קְבַרְתֵּיהּ. מִי עָלוּן מִיקִּבְרֵיא שְׁמַעַת קָלָא אָמְרָה. אִילוּלֵא דַהֲוָת יָדְעָה בְהוֹן לָא קְבַרְתֵּיהּ. אָמְרָה. אִין יָדְעָה בְהוֹן הִיא אִיתָא תִּקְבּוֹר בְּרָהּ חוּרָנָה. קְבַרְתֵּיהּ. עָלוּן מְנַחֲמָתָא וְקַצּוֹן חַד עִיגּוּל וְאַשְׁכְּחוֹן תְּרֵין דִּינָרַיָיא עֲרִיכִין גַּו עִיגּוּלָא. הָדָא מִילְּתָא אָמְרָה. בֵּין זַכַּיי בֵּין חַיָיב לִשְׁבוּעָה לָא תֵיעוֹל.

3 במדבר רבה פתח ↗

וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' במדבר ל, ב ג, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ירמיה ד, ב: וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהֻתַּר לָכֶם לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ דברים י, כ: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, שֶׁתְּהֵא כְּאוֹתָן שֶׁנִּקְרְאוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַבְרָהָם, אִיוֹב וְיוֹסֵף. אַבְרָהָם דִּכְתִיב בראשית כב, יב: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, אִיּוֹב דִּכְתִיב איוב א, ח: אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים, יוֹסֵף דִּכְתִיב בראשית מכ, יח: אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא, הֱוֵי אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. דברים י, כ: וְאֹתוֹ תַעֲבֹד, אִם אַתָּה מְפַנֶּה עַצְמְךָ לַתּוֹרָה וְלַעֲסֹק בְּמִצְווֹת וְאֵין לְךָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאֹתוֹ תַעֲבֹד. דברים י, כ: וּבוֹ תִדְבָּק, וְכִי יָכוֹל אָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר דברים ד, כד: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל הַמֵּשִׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: וּבוֹ תִדְבָּק, אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע, וְאִם לָאו אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע. מַעֲשֶׂה בְּיַנַּאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים עֲיָרוֹת וְכֻלָּם נֶחֶרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת, כֵּיצַד, אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּשְּׁבוּעָה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹכֵל כָּךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְאֶשְׁתֶּה כָךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהָיוּ הוֹלְכִין וּמְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן, וְנֶחֶרְבוּ. מַה הַנִּשְׁבָּע בֶּאֱמֶת כָּךְ, הַנִּשְׁבָּע עַל הַשֶּׁקֶר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

« חידושי הרד״ל על ויקרא רבה ה׳:ח׳ חידושי הרד״ל על ויקרא רבה ו׳:ב׳ »