1
ואמנם הנפש המשכלת שולטת בעצלות ההיא, בכל פעם שעולה ברצונה, והיא יכולה לקשר איזו רעיונות עם הרגשת איזו אותיות בכתב או בע"פ, ועל שם כך נקראת נפש המשכלת ג"כ נפש המדברת, ע"ש שנבראת בו באדם לגלות מחשבות לבו לאחרים, למראית העין או להשמעת אזנים, בכדי שיהיו בני אדם לומדים ומתלמדים, משלימין ומשתלמין בחבורתם זה עם זה אבל כשמפליגין בדבור בלהג הרבה סופה להעשות ממנה יצה"ר של תאות המלומדת, ושפחה לגאוה ורדיפת הכבוד, ומה גם שדברים בטלים מביאין לידי לה"ר רכילות ליצנות ושקרים וכיוצא בזה כמשחז"ל כל המרבה דברים מביא חטא אבות פ"א י"ז: