קאסוטו על שמות ד׳:כ״ו

26 במשפט האחרון, אז אמרה חתן דמים למולות, יש לראות, כמו שהוצע כבר, מעין רמז וביאור, לפי השיטה של מדרשי השמות, לביטוי חתן דמים. שכנראה היו משתמשים בו לכנות את הילד הנימול, כדוגמת הביטויים חתן תורה. חתן בראשית, חתן היובל אין להסתמך על הפועל הערבי ختن שפירושו מול, שהרי נראה יותר שהוראה זו אינה אלא הוראה משנית, תלויה במנהג של מילת החתן לפני החתונה. הכינוי חתן דמים לילד הנימול התחיל לפי מדרש זה ממעשה צפורה ומדבריה. אין צורך לגרוס, כמו שהציעו חוקרים אחדים, אמרו כמקום אמרה ו־למולים במקום למולות. הסיום ־ות מתבאר על דרך ריבויים כגון לקוחות וכיוצא בו.

27 האופי הסתום של הפיסקה נגרם אולי מפני תהליך דומה לזה שהנחנו בדבר מטה האלהים למעלה, ד', י"ז. וכן בדבר מעשה בני האלהים ובנות האדם בברא' ו', א'–ד', כלומר שקיימת היתה לפני כתיבת התורה מסורת מפורטת על העניין, המספרת אותו באריכות אולי בתוך שיר עלילה על יציאת מצרים, שעוד נדבר עליו להלן; ואולם, מכיון שאותה המסורת היתה מתוארת במידה יתרה של גשמות, למעלה מן המידה הרגילה בתורה, לא רצתה התורה להאריך עליה את הדיבור, וקיצרה אותה קיצור נמרץ, ומפני קיצור זה נשאר הסיפור מעורפל וסתום בפרטיו.