35ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד / כי שכן עליו הענן / וכבוד ה' מלא את המשכן. בשני חלקיו הראשונים של פסוק זה באה תקבולת דומה לתקבולת שבפסוק הקודם, וחלקו האחרון חוזר בחגיגיות על דברי החלק האחרון של הפסוק הקודם. בעניין מעמד הר סיני נאמר שרק לאחר שכיסה הענן את ההר ששת ימים קרא ה' אל משה ביום השביעי מתוך הענן כ"ד, ט"ז, כלומר שלא יכול משה לעלות אל ראש ההר ולבא בענן עד שקרא ה' אליו; וכך נאמר כאן שלא יכול משה לבוא אל אהל מועד מפני כבוד השכינה השורה בתוכו, עד שקרא ה' אליו כפי שמסופר בתחילת הספר הבא אחר ס' שמות ויק' א', א': ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר וגו'.36בפסוקים אלו תלוי מה שכתוב במל"א ח', י'-י"א, בסיפור על חנוכת בית המקדש שבירושלים: ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית ה', ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן, כי מלא כבוד ה' את בית ה'.37ומכיון שנאמר כאן ששכן הענן על המשכן, ממשיך הכתוב להגיד כיצד היה ענן זה מנחה את העם בהתמדה בימי נדודיו במדבר ומלמדם מתי לנסוע ומתי לחנות. על עניין זה ידובר שוב באריכות בבמד' ט', אבל מן הראוי היה לרמוז לו גם כאן, כדי לקשור אותו בהתגלות הראשונה במשכן, ולהדגיש שהתגלות זו לא היתה חד-פעמית אלא מתמדת היתה. ובהקבלה לכך בא שם בבמד' ט', בתיאור המפורט של התגלות הענן בימי המהלך במדבר, רמז להתגלות הראשונה שביום הקמת המשכן פס' ט"ו.
