29ויאמר משה אל הלויים: מלאו ידכם היום לה' וגו'. המלה מלאו כאן אינה ציווי מן הבניין הקל כפי שרגילים לפרשה, שהרי אילו היה זה ציווי היה מקומו בפסוק הקודם, ועוד שלשון מילוי ידים עי' כ"ח, מ"א. באה בבניין הכבד; לפיכך יש להבין מלה זו כגוף נסתרים של עבר מן הבניין הכבד, בהוראה סתמית, אי-פרסונאלית: מילאו הממלאים, כלומר נתמלאה ידכם, ונתמניתם לשרת בקודש, כנראה במקום הבכורים שהיו עד אז ממונים לכל דבר שבקדושה ועכשיו נדחו מפני שחטאו בעגל. נתמלאה ידכם לשרת בקודש, כי איש בבנו ובאחיו, דווקא משום שהוכחתם בפעולתכם שהקנאה לכבוד ה' מתגברת בלבבכם אפילו על רגשי החיבה לבני המשפחה, הטבעיים באדם. לשימוש המלה כי בביטוי זה השווה י"ח י"א: כי בדבר אשר זדו עליהם. מילוי ידכם ישמש להקדיש אתכם לשירות ולתת עליכם היום ברכה. בפסוק זה ניכר קצב שירי, אולי הד של שירת העלילה הקדומה שסיפרה על העניין.30בזה נגמרת פעולתו של משה כלפי העם, והיא מקרבת את הסליחה, מכיון שהיסורין ממרקים, ומכל שכן המיתה ממרקת.
