1פיסקה ארבע עשרה: מחצית השקל ל', י"א–ט"ז סדר כי תשא2פיסקה זו מדברת על התרומה של מחצית השקל. המוטלת על כל איש מישראל בשעת המפקד הכללי. היא סודרה בין הפיסקות השייכות לעבודה במשכן כדי להכין מעכשיו מה שיאמר להלן ל"ו, כ"ה–כ"ח, בדבר שימושם של שקלים אלו בעשיית המשכן. ודווקא במקום זה סודרה, אחר הפיסקה של מזבח הקטורת, מפני הסמיכות שבין התיבות כופר, לכפר, הכפורים, לכפר, הנמצאות בה, ובין התיבות וכפר, הכפורים, יכפר, שבסוף הפיסקה הקודמת.3מכיון שהקשר אל עניינה הראשי של הפרשה אינו כאן קשר הדוק כקשר הפיסקה הקודמת אל אותו העניין הראשי, מוקדמת כאן הנוסחה הרגילה לבוא לפני הלכה מיוחדת בפני עצמה: וידבר ה' אל משה לאמר. וכיוצא בזה בפיסקות הבאות, שכל אחת מהן כוללת עניין מיוחד. על שיטות המפקד במזרח הקדמון יש לנו היום עדות ברורה במסמכים בלשון אכדית שנמצאו במארי מאה י"ח לפני סה"נ, ומהם אפשר ללמוד הרבה לשם ביאור פרטי המפקדים הנזכרים במקרא. נביא מהם כאן מה שמן הראוי להביא לשם פירושה של פיסקה זו, ועוד נחזור על העניין להלן, בפירושנו על ל"ח, כ"ה ואילך, כשנעמוד על הבעיה של כסף הכיפורים ושימושו לעשיית האדנים.
