1פיסקה שלוש עשרה: מזבח הקטורת ל', א'–י' מקומה של פיסקה זו, לאחר שכבר באו בסוף הפיסקה הקודמת פסוקים של סיום, יוכל לכאורה להיראות מוזר. הואיל ומזבח הקטורת, לפי מה שייאמר בפס' ו', הוא אחד מן הכלים שבתוך המשכן, נדמה שמן הראוי שהפיסקה השייכת לו תבוא למעלה, כשמדובר על יתר הכלים שבמשכן, הארון והכפורת והשולחן והמנורה. ואי אפשר להניח, כפי שהניחו רוב החוקרים, שיש כאן הוספה מאוחרת וזרה לעניין המקורי, וזה משום שני טעמים: א שאילו בא מישהו להוסיף הוספה מעין זו, היה מוסיף אותה במקומה, ולא חוץ למקומה; ב שהמחקר הארכיאולוגי הוכיח את מציאות מזבחות קטורת בעלי ארבע קרנות בארץ ישראל כבר במאה הי' לפני סה"נ במגידו, ואף אם נייחס אותם למקדשים אליליים, לא ייתכן שיחסר מזבח כזה במקדש הישראלי. ואילו בתקופה המאוחרת, בימי הבית השני, אי אפשר שחיקו היהודים את המנהג האלילי.49על מזבחות הקטורת בעלות ארבע קרנות: May, op. cit., pp. 12–13, pl. 12; Loud, op.cit., fig. 102, pl. 254; Albright, AASOR 21–22, New Haven 1943, pp. 29–30 ואולם הסידור שלפנינו מתבאר כשאנו שמים לב לשני דברים: א כבר אמרנו, בהערות שהקדמנו לפרשה זו פרשה ראשונה: הוראות למלאכת המשכן. שהמשכן הוא סמל מוחשי למקדש של מעלה, מושבה הקוסמי של האלהות; וכדי לאפשר לעם להבין בקלות סמל זה, הוא עשוי כדוגמת הצורה שבה היו בני אדם בזמנו של הכתוב מתארים להם מושב אלהי. וראינו שם ששכניהם של עם ישראל היו מתארים להם מושב אלהי הכולל בתוכו כיסא, הדום, מנורה, שולחן, ועוד רהיטים אחרים, אבל לא כלי מקביל למזבח הקטורת. מזבח הקטורת אינו כלי שייך למושב האלהות, אלא שייך הוא לפולחן האלהות מצד בני אדם. לפיכך לא בא תיאורו בפרק כ"ה, בתוך תיאורי הכלים שבמעון האלהי, אלא מדובר עליו כאן, בראש שורת הפיסקות השייכות לסדר העבודה במשכן. ב תכנה של פיסקה זו איננו, כתוכן הפיסקות שבפרק כ"ה, רק תיאור של החפץ: עיקר תכנה, מפס' ז' ואילך, הוא תיאור העבודה שיש לעבוד עליו, העבודה המתמדת שבכל יום ויום, והעבודה המיוחדת של יום הכיפורים. ומשום כך סודרה הפיסקה כאן, לאחר שנסתיימו ההוראות לעשיית המשכן ולהקדשת כהניו, וכשמתחיל העניין של סדר העבודה. בפרק ל"ז, המספר על ביצוע העשייה בידי בצלאל ועוזריו, אין מקום להבחנה בין כלי לכלי, ושם מדובר על עשיית מזבח הקטורת יחד עם עשיית יתר כלי הקודש שבמשכן.2השם מזבח הבא כאן מראה לנו דוגמה מעניינת של מעבר ממשמעותה המקורית של מלה למשמעות אחרת. הוא נגזר משורש זבח, אבל אין כאן עניין של זביחה כל עיקר, וכלי קודש זה נקרא בשם מזבח רק מפני שצורתו דומה לצורת מזבח, ומפני שהוא משמש לעבודת הקודש כפי שהמזבח משמש.3והכתוב, הפותח ועשית מזבח מקטר קטורת, מבאר מיד את משמעותה של המלה מזבח כאן על ידי תוספת הצירוף מקטר קטורת: מזבח שלא ישמש אלא להקטיר עליו את קטורת הסמים. אף הוא ייעשה מעצי האילנות הגדלים בסביבה ככל חלקי העץ שבמשכן: עצי שטים תעשה אתו. וכך תהיינה מידותיו:
