קאסוטו על שמות כ״ה:ל״א

31 פיסקה רביעית: המנורה כ"ה, ל"א–מ' עיקר המנורה מבחינת שימושה הם הנרות פס' ל"ז שהאור נובע מהם. כמובן, אין פירוש השם נר כאן כהוראה המאוחרת שקיבל שם זה בזמננו. גם בלשון המקרא וגם בלשון המשנה והתלמוד מציין השם נר דבר שונה לגמרי ממה שרגילים היום לכנות בשם זה. ה"נר" הקדום הוא נר של שמן, וצורתו שונה במקצת בתקופות השונות. הצורה הקדומה ביותר והפשוטה ביותר היתה מעין קערית קטנה, עגולה, עשויה חרס, ולה מעין פה נוצר על ידי קיפול שוליה במקום אחד, ומן הפה בולט ראש הפתילה הטובלת. בשמן שבתוך הקערית. כדי שאור הפתילה הדולקת בבליטתה מן הפה יאיר מלמעלה למטה את מה שהאדם רוצה לראות, היה מן הצורך להניח את הנר על חפץ גבוה במידה מספקת. ולסדרו באופן שהחפץ המשמש בסיס לא יאפיל מלמטה על שלהבת הפתילה. לפיכך קל היה להעלות על הדעת את הרעיון ליצור צורה יותר מושלמת של נר: נר ובסיס מחוברים יחד. וכבר בתקופת הברונזה המאוחרת נהוגות היו בארץ ישראל ובסוריה. יחד עם הנרות הפשוטים בעלי הצורה האמורה, גם מנורות מורכבות, כגון אלו שנמצאו, למשל, בתענך ובאוגרית, מנורות של חרס שצורתן למעלה צורת קערה עגולה גדולה, המשמשת בית קיבול לשמן. ועל שוליה מסביב כמה פיות, על הרוב שבעה,43על המנורות בעלות שבעה פיות עי', למשל: E. Sellin, Eine Nachlese aus dem Tell Ta'annek in Palästina, Wien 1905, Abb. 19; W. F. Albright AASOR 12, New Haven 1932, p. 71. Pl. 23.3; Grant–Wright, Ain Shems 5, Haverford 1939, p. 142; Lamon–Shipton, Megiddo 1, Chicago 1939, p. 171, pl. 37, 16; J. Carson Wampler, Tell en–Nasbe 2, Berkeley–New Haven 1947, p. 45, pl. 71, 1625; C.F.A. Schäffer, Ugaritica 2, Paris 1949, fig. 52, 29; fig. 71, 15; fig. 114, 1, 7. נ. גליק, עבר הירדן המזרחי, ירושלים תש"ו 116. ובכל פה ופה היה אפשר לשים פתילה ולהדליקה; מתחת לקערה היה הכלי הולך ומצטמצם כדי ליצור בית יד נוח לאחיזה, ומלמטה מתרחב שוב ויוצר מעין בסיס ראוי להיות מונח על שטח שטוח. וכן נמצאו בסוריה ובארץ ישראל, בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל הקדומה, קערות בעלות שבעה פיות, בלי יסוד. בשכבות שייכות לתקופת הברזל הקדומה נמצאו עוד, למשל בבית שאן ובמגידו, כנים של מתכת, העשויים לשאת נר על ראשם:

32 צורתם צורת קנה זקוף, ועל ראשו מעין כף ראויה לשים עליה את הנר; ומלמטה מתפצל הקנה לשלוש רגלים, המתחברות כולן בקציהן התחתון למעגל עשוי לנוח יפה על הקרקע.

33 במנורה שבמשכן מתקשרות יחד התכונות של שתי צורות: המספר של שבעה נרות כבמנורות בעלות צורת קערה, והקנים של מתכת כבמנורות של בית שאן ומגידו.44על הכנים של מתכת שנמצאו במגידו ובבית שאן עי': C. Watzinger, Tell el Mutesellim 2, Leipzig 1929, pp. 26 ss.; G. M. Fitzgerald, PEF QS, 1934, pp. 133–134, pl. 7.2. ועכשיו עי': H. G. May, Material Remains of the Megiddo Cult, Chicago 1935, p. 19, pl. 17. הוא נוטה לחשוב שכנים אלו לא היו משמשים לשאת עליהם נרות, אלא היו offering–stands. ואולי יש לה תקדים כבר בתקופת האבות, אם אפשר לפרש כמנורה תמונה בת שבעה קנים החקוקה על שתי חותמות אשוריות שנמצאו בארץ קפדוקיה. על כל פנים, ברור הדבר שאין שום סיבה להגיד, כפי שהגידו חוקרים אחדים על סמך התאריך שהם מייחסים לכתובים אלה, שלא היתה מנורה בעלת שבעה קנים במציאות עד המאה החמישית או הרביעית לפסה"נ.45J. Lewy, Tablettes Cappadociennes, Paris 1935, pl. 235, 74., על הדעה המאחרת עי' למשל: K. Galling, BRL, p. 349.

34 תיאור המנורה בפיסקה זו כולל כמה פרטים, אבל אינו מפרט את הכל. ומלבד זה רבים מן המונחים שבה סתומים למדי. לפיכך כמה וכמה פירושים שונים ומשונים ניתנו לכל פרט ופרט, וכל מי שרוצה לצייר את תמונת המנורה הוכרח להשתמש בהשערות ובמידה לא מועטה של דמיון. ואשר לתבליט שבקשת טיטוס ברומה ולמקורות התלמודיים ולתיאורו של יוספוס פלאביוס, כולם תלויים בצורת המנורה שבבית השני, ולפיכך אין ללמוד מהם על המנורה שבמשכן אלא בהסתייגות רבה. בשורות הבאות נשתדל לבאר את הכתוב לפי פשוטו ולפי הממצא הארכיאולוגי בן זמנו. וכפי שיטתנו לא נביא את הפירושים השונים שכבר נאמרו, אלא אך ורק את פירושנו אנו.

35 המנורה, כיאות למקדש מלך, עשויה כולה זהב טהור: ועשית מנורת זהב טהור. מקשה תיעשה המנורה, כלומר שאין לעשות חוליות נפרדות כדי לחברן זו אל זו. אלא שיש לעשות את המנורה כולה יחד, לפי שיטת המקשה עי' למעלה על פס' י"ח, מתוך טס אחד של זהב, במלה תיעשה רצו בעלי המסורה, המשתמשים בדרך כלל בכתיב חסר, להעדיף את הכתיב המלא כדי שלא יקרא הקורא תעשה בתי"ו פתוחה. כך ייעשו יחד כל חלקי המנורה, ירכה וקנה. השם ירך, השאול מיריכיו של האדם, משמש כאן כשם קיבוצי, ומורה על הרגלים המתפצלות מן הקנה האמצעי מלמטה. כדוגמת רגלי המנורות שנמצאו בבית שאן ובמגידו, וכולל גם את הבסיס, אולי בסיס עגול כבסיסי אותן המנורות. ואף השם קנה בא כאן כשם קיבוצי, ומורה על כלל קני המנורה, גם על הקנה האמצעי וגם על ששת הקנים היוצאים מצדיו. כל החלקים האלה. ירך וקנה, ייעשו כחטיבה אחת מתחילת ייצורם. ואף קישוטיהם, גביעיה כפתוריה ופרחיה של המנורה על קישוטים אלו עי' להלן ממנה יהיו, ייעשו כולם מתוך אותו טס של זהב יחד עם קני המנורה, ולא ייעשו בפני עצמם כדי להתחבר אל הקנים לאחר זמן.