10פיסקה שניה: הארון והכפורת כ"ה, י'–כ"ב אחר ההקדמה הכללית על תרומת המשכן מתייחד הדיבור על כל אחד מחפצי הקודש שיינתנו בתוך המשכן וישתמרו בו. החפצים קודמים כאן למשכן עצמו מפני שהם העיקר, וקדושתם גדולה מקדושתו. המשכן משמש לשמירתם, ולא הם משמשים למשכן. והמקודשים שבהם, הארון והכפורת, שיינתנו בקודש הקדשים באים תחילה.11מצוות עשיית הארון פותחת במלה ועשו, ולא במלה ועשית הרגילה להלן, כדי להתקשר אל המלה ועשו שבפס' ח': ועשו לי בני ישראל מקדש בדרך זו: ועשו, ראשית כל. ארון וגו'. בנוסח השומרונים ובתרגום השבעים, הרגילים להשוות את הכתובים זה לזה, כתוב גם כאן ועשית. השם ארון אין פירושו במקרא כפירושו בלשון העברית המודרנית, שנתגלגל דרך השימוש של הביטוי ארון הקודש להורות על הרהיט שבו נתונים ספרי התורה בבית הכנסת, על שם המסורת המגידה שהיה ספר תורה נתון בארון שבמקדש. פירושו כאן מעין תיבה או קופסה. והוא ייעשה עצי שטים, הגדלים בסביבה כאמור, וכך תהיינה מידותיו: אמתים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו.
