1פרשה רביעית: כריתת הברית כ"ד, א'–י"ח פיסקה ראשונה: ההוראות אל משה פס' א'־ב' במה שקדם באו הדברים שנצטווה משה להגיד אל העם והמשפטים אשר נצטווה משה לשים לפניהם;2עכשיו בא הציווי השייך לו למשה במיוחד. לפיכך ניתן המשלים ואל משה לפני הפועל אמר, כדי להדגישו; וכך היא הכוונה: ואשר למה שהיה לו למשה עצמו לעשות, כך אמר לו ה': לאחר שתמסור לעם את כל דבריי, ולאחר שתסדר לפי דברים אלו את טכס כריתת הברית, תעלה שוב אלי; לשם מה, ייאמר לו במפורש אחר כך פס' י"ב. בתחילה עלה אל ה' , בכוון אל ראש ההר ששם נתגלה ה' לישראל, אתה ואהרן נדב ואביהוא, שני בניו הראשונים של אהרן שכבר הציגם הכתוב לפנינו ברשימת היחס של משפחת משה ואהרן ו', כ"ג, ושבעים מזקני ישראל, נציגות שלמה של העם במספר המסמל את השלמות א', ה', והשתחויתם כולכם, מנהיגי העם ונציגיו, לשם הבעת תודתו של העם לה' על שזיכהו בכריתת הברית, ולשם קבלת עול מלכותו על העם. אבל השתחויה זו תתקיים רק מרחוק, בהיותכם עדיין רחוקים מראש ההר.
