1פיסקה שלוש עשרה: צדק כלפי כל אדם כ"ג, א'–ט' דוּבר עד עכשיו על מצוות האהבה והרחמים שבהן חייב הישראלי כלפי בני אדם מחוסרי הגנה ומחוסרי אמצעים, ועל חלוקת הכבוד שבה הוא חייב כלפי מי שלמעלה ממנו; ועכשיו בא הכתוב להזהיר על מידה שיש להתנהג בה כלפי כל אדם, והיא מידת הצדק.2לא תשא שמע שוא, כלומר לא תלך רכיל להפיץ שוא ושקר על אודות חברך. ומכל שכן לא תביא שמועת שוא ושקר לפני בית דין: אל תשת ידך עם רשע, אם אתה מוזמן להעיד עדות בבית דין, אל תתחבר עם הצד שהוא רשע במובן משפטי, כלומר שאינו צודק בדינו, להעיד לטובתו נגד הצדיק, להיות עד חמס, כלומר עד שקר השווה את פירושי על המלה חמס בברא' ו', י"א. ניכרים בפסוק זה סימני אליטראציה, בחזרה התכופה של שי"ן, ימנית או שמאלית. החילוף בין שתי מלות השלילה, לא בתחילה ואחריה אל, תלוי כנראה באהבה לוריאציות.