1כיצד הוא מתודה וכו'. כלומר, ווידוי ראשון על הפר, והוא עומד בין האולם ולמזבח.2וחטאה ונקה וכו'. יש כאן קיצור לשון, וצ"ל: אלא כיון שהיה מתודה על הזדונות ועל המרדים כאילו הם שגגות לפניו, כמו שהוא במקבילות, עיין בבה"א.3בא לו למזרח וכו'. כלומר חוזר מן האולם למזבח לצד מזרח, ועומד בשער ניקנור נגד החלל שבין המזבח לכותל צפוני של עזרה.4נברשת. מנורה.5שבשעה שחמה וכו'. חוזר לרישא, כלומר שחמה זורחת על הנברשת.6קלנתיא. כלומר, נחושת הבאה מקורינתון, שהיתה מפורסמת בטיבה היקר, עיין בבה"א.7ארזים וגו'. הכוונה לסוף הפסוק: רהיטנו ברותים, ודרשו ברותים, ברית ים, כלומר ברייה שבים "חיה שבים" הצילה אותם.8פקיעין. כלומר, בקיאין.9פוסא. פוסה, מתפשטת ומפציעה לכאן ולכאן.10אמ' למעלה וכו'. צ"ל: אמ' לי כגי' כי"ע וכי"ל מעלה וכו'.11משלך וכו'. כלומר, מה שמגיע לך בזכותך.12בשמך וכו'. כלומר בשם שקנית לעצמך יקראוך בני אדם, עיין בבה"א.13טרף בקלפי וכו'. כלומר נענע וערבב את הגורלות בתוך הקלפי. והתנא חוזר למעלה, למה שסיים לעיל, שו' 17.14ישראל שמחי'. משום נחשא טבא.15מהו לשנותו וכו'. כלומר, אם עלה הגורל לה' על השעיר שבשמאלו, מהו להעביר את השעיר לימינו.16לרדות וכו'. כלומר, אל תתנו מקום למינים להשתלט עליכם בתשובות, שיאמרו שאף ישראל מאמין בפולחן רוחות השאול, כדרך הגוים שעובדים לאלי השאול בשמאל. ועיין בבה"א.17מושיבין וכו'. צ"ל: מושיטין וכו', כשאר הנוסחאות.18דבר מאילך. עיין בבה"א.19ועשהו חטאת. כלומר, ועשהו חטאת אין פירושו שהוא מקריב אותו חטאת. אלא שעושהו חטאת בדיבורו בשעת הגורל.20היום נוטל וכו'. שהרי עבודת היום אינה אלא בכהן גדול.21שתהא זרוע וכו'. כלומר, זרועו של כהן גדול, שמכניס את ראש יד המחתה תחת זרועו בין אצילי ידו הימנית, ומחזיק בכפו בסמוך למחתה, ועיין בבה"א.22ושתיק. צ"ל: נשתיק כגי' כי"ע, כלומר, נרתיק, והטעם משום שהגחלים הלוחשות שוהים במחתה זמן מרובה ומרתיחים את ידה, ויש לחשוש שהכהן יכוה.23למערכה שנייה. שממנה היו נוטלים גחלים לקטורת.24נכנס ומהלך וכו'. הברייתא רושמת את הליכתו של כה"ג מן העזרה לקדשי קדשים, והיינו שנכנס להיכל ממזרחו ונמצא עומד כגגד החלל שבין מזבח הזהב מימינו והמנורה משמאלו, והולך בדרומו של היכל לכיוון המערב, ששם פרופה הפרוכת החיצונה.25לפנים ממנו. כלומר כשמהלך בהיכל לקדשי קדשים פוגע ראשונה במזבח הזהב.26ממוצע בנתים וכו'. אבל "משוך כלפי חוץ קימעא" בבלי.27מה ת"ל וכו'. כלומר, הרי בפסוק נאמר: והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש וכו', ולמה חוזר שוב על המלה "הפרכת", והרי בה עסיקינן, ומכאן שהיו שתי פרוכות, אחת לצד הארון, והשנייה לצד ההיכל, עיין בבה"א.28בין קדש העליון וכו'. כלומר, הכוונה היא לפרכת שנייה שנתונה בעלייה כנגד הפרוכת שלמטה.29בין נוב וכו'. כלומר שהיתה פרוכת בין לנוב בין לגבעון וכו', ולאו דווקא במשכן גרידא.30מהלך לשמאלו וכו'. שהרי כשהוא הולך מצפון לדרום בצד המערב, ימינו למערב ושמאלו למזרח לצד הפרכת השניה.31ודחף את הפרכת וכו'. שהרי ראשי הבדים דחקו את הפרכת כלהלן שו' 125, ולא היה לו מקום לעבור בין הפרכת ובין הבד הראשון. ומדברים במקדש ראשון, עיין בבה"א.32דרך כניסתו. כלומר שחזר בגבו לצפון ופניו לדרום, מפני כבוד הארון.33מכלל יופי. ודרשו: שממנו מוכלל יפיו של עולם.34הפרוכת. צ"ל: הכפורת, ועיין בשנו"ס ובבה"א.35אלא כמצליף. כלומר, שלא היה מתכוין להזות בשורה, לא למעלה ולא למטה, אלא כמצליף בשוט, שפעמים מגביה את ידו ופעמים מורידה, ומזה למעלה ולמטה בהגבהת יד ובהורדתה.36אחת ואחת וכו'. כלומר ההזאה שלמעלה נמנית לחוד, ומתחיל מניין חדש בהזאות שלמטה, וכדי שלא יטעה מונה את ההזאה שלמעלה עם כל הזאה והזאה שלמטה, ובלבד שיגמור את הזאותיו בהזכירו את המניין "שבע".37שתים ואחת וכו'. ופירשו בבבלי עיין בבה"א שבמקומו של ר' יהודה מנו את הפרט תחילה שתים ועשרים, שלש ועשרים וכו', ולפיכך נקטו גם כאן את הסדר הזה.38לשמאלו וכו'. שהרי כשחזר מן ההזיות שעל הכפורת חזר בדרך בית כניסתו, הלך אחורנית, ופניו כלפי ארון, ונמצאת שמאלו לצד הפרוכת הפנימית.39ולא היה מגיע וכו'. הברייתא נסמכה למשנתנו פ"ד מ"ה: והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ, ומפרשת שלא היה מגיע בדמים לפרוכת ממש.
