1שצריך לערב וכו'. כלומר, הרי אף לשיטתכם אינו מערב ברגליו ליו"ט ושבת בבת אחת, ואם עירב בככר ונאכל בראשון אינו יוצא עליו ביום שני.2אבל. אמת שכן הוא הדבר. ועיין בבה"א.3הא לוי. כלומר, הא לאיי, הלוא היא שאמרתי, הלוא זה דברי. ועיין להלן פ"ח, שו' 71.4מיום טוב לחבירו. כנראה שצ"ל: מיום לחבירו, והיינו מיום לחבירו שאנו עוסקים בהם, מיום טוב לשבת, ואין מערבין בתחילה ביום טוב לשבת.5חמר גמל. משום ספק, שמא שבת ויו"ט קדושה אחת היא וקנה לו עירובו, ושמא הן שתי קדושות ולא קנה לו עירובו. ועיין בבה"א.6אין צריך וכו'. ששבת ויו"ט קדושה אחת היא.7של ראש השנה וכו'. שהרי יום אחד הוא בוודאי חול, ואין נוהגין קדושה בראשון אלא משום ספק, שמא יבואו עדים ויתקדש היום. והברייתא שלנו היא ר' יהודה שסובר לעיל ששבת ויו"ט חוששים להם משום קדושה אחת.8שאם באו עדים וכו'. כלומר, אף שוודאי נתקדש הראשון, נוהגין קדושה גם בשני.9הרי שהיתה וכו'. כלומר, בראש השנה, והיא מדברי ר' יהודה הנ"ל.10ור' יוסה אוסר. כשיטתו לעיל שקדושת שניהם אחת היא.11מעברין וכו'. כלומר, ממלאים את פגימות העיר, רואין אותן כאילו הן מלאות בתים.12מרובעות וכו'. כלומר, אעפ"י שהערים אינן מרובעות לפי סדר רוחות העולם, אין עושין לעיר זויות, עיין בבה"א.13היא שוה. כלומר, רואין את החלל הריק כאילו הוא מלא בתים.14מכניסו לאמצע. כלומר, את מקום הצר, עיין בבה"א.15כריבוע עולם. שיהא צפונו לצפון עולם וכו', אבל לא באלכסון.16אם אין יכול וכו'. שאינו יכול לכוין את רוחות העולם בדיוק, ירבענה באומד ע"פ זריחת השמש ושקיעתה בתקופות השנה.17נפש וכו'. עיין בבה"א.18כתליה וחזיזיה וכו'. כתליה וזיזיה של העיר.19האוריות. המחסנים.20על שבעים ושיריים וכו'. כנראה שהמלים הללו עד "ושליש" הן באשגרה ממקומות אחרים, ואינן שייכות לכאן. עיין בבה"א.21ר' יהודה אומ' וכו'. דברי ר' יהודה באו כאן דרך אגב, כבאור לבית סאתים שמזכיר להלן בסמוך.22בית לפנים וכו'. כלומר, ואפילו היה הבית בסוף התחום, ומקצתו הוא מעבר לתחום, ושוב אין מצרפין לו בתים אחרים שהם בתוך שבעים, מ"מ בבית לפנים מבית וכו', נחשבים לאחד, עיין בבה"א.23מכנגד פתחה וכו'. כלומר, אם מדת העיבור כלתה בתוך המערה אין מכניסין את כולה לשטח העיבור, מפני שאין מחיצותיה ניכרות, אבל אומד כנגד פתחה של מערה שיש שם בנין ודלתות. ועיין בבה"א.24אחד מערה ואחד וכו'. כלומר, מתעברים עם העיר.25וגג המגדל וכו'. הואיל ומחיצותיו של המגדל ניכרות, כולו נכנס לתוך עיבור העיר, אפילו אם כלתה מדת העיבור באמצעיתו. ועיין בבה"א.26אם יש לזו וכו'. בבא זו היא מדברי ר"מ, עיין בבה"א.27היו שלשה וכו'. עיין בבה"א פירוש כל הברייתא.28ריבע וכו'. כלומר, ריבע עיר עגולה שהקוטר שלה הוא אלפים אמה.29את האמצע וכו'. צ"ל: מן האמצע כגי' כי"ע וכי"ל, כלומר, שלא ימדוד אלפים אמה מאמצע הצלע, ויעגל מסביב הזויות, כדי שלא יהיו בזויות יותר מאשר באמצע, שהרי הוא מפסיד את הזויות, והתורה נתנה לחתומי העיר פיאות, עיין בבה"א.30נמצאת וכו'. עיין בבה"א.31כיצד מקרדין וכו'. צ"ל: מקדדין או: מקדרין, והיינו שאין כל שטח המדרון של ההר עולה במדת התחום, אלא מנקבין את ההרים, כלומר, רואין אותן כאילו הם מנוקבים, ומודדים שם את תחתיתם.32והתחתון כנגד לבו. כלומר, התחתון מחזיק חבל של ד' אמות כנגד לבו, ומגיעו לפרסותיו של העליון, ומודד ד' אמות, אעפ"י שהמדרון שתחת החבל הוא יותר מד' אמות. עיין בבה"א.33רואה את ההר וכו'. כלומר, העליון רואה את ההר כאילו בקוע לפניו, והוא יורד בנקע עד לבו, ונמצא שעומד בשטח שוה עם התחתון.34ונשכר. כלומר. שאינו צריך לטרוח לקדוד את ההר, שהרי כאן כל רוחב תחתית ההר כלול במדת המשור.35ונשכ'. שמדידת הגיא עיין להלן יותר קלה מקדידת ההר.36יכול להבליעו. כלומר שפער הגיא הוא פחות מנ' אמה, אינו מתחשב כלל עם המדרון והשטח שבגיא עצמו.37ואם לאו וכו'. שהיה רוחב הפער כנגד העיר יותר מחמשים אמה, מודד מצדו, שלא כנגד העיר, במקום שיכול להבליעו אם היה צר שם, וחוזר למדתו כנגד העיר, ובאותו מקום כלה התחום בגיא.38ואין יכול וכו'. כלומר שאין יכול להבליעו בשום מקום.39וצופה וכו'. כלומר, או צופה, והיינו אם יש לו מצופית ויודע להשתמש בה, אינו צריך לטרוח ולקדד. עיין בבה"א.40ואחד צופה וכו'. כלומר, בין מודד בחבל ובין משתמש במצופית בין בהר וכו', בכולם קיימים דיני התחומים.41אחד מידת וכו'. כלומר, בין במדת העיבור ובין במדת התחום יכול למדוד בחבל, או במצופית כשנזקק לה.42ארבעים בחבל. צ"ל: ארבעים חבל, כלומר של חמשים אמה, אלפים אמה.43ולא בשבח וכו'. כלומר, ולא בשיח, בענפים הרכים של גמי.44מודד והולך וכו'. ולפי מדידתו כלתה כאן מדידת התחום, נאמן אחר לומר, שהמדה כלה להלן ממדידתו.45לא היו עולין. מפני שכשהיו מודדין מחמתא לגדר היתה מדתן כלה בקרפיפים המרובים שלפני גדר. אבל כשהיו מודדין מן הקרפיפים של גדר לחמתא היתה כל חמתא הקטנה נבלעת בתוך התחום של גדר.
