מקור תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ו׳
3 רִבִּי יְהוּדָה בִּרְבִּי אָמַר הָיָה שָׁם אַמַּת הַמַּיִם עַל פְּנֵי כָל הַשָּׂדֶה אִם עִיקֵּר אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה מִצַּד זֶה וְנִיתְּנָהּ בְּצַּד זֶה אֵינוֹ נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. וְאִם לָאו נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. קָצַר חֲצִי שׁוּרָה וּבָא לְמָחָר נִידּוֹן כְּשׁוּרָה. יָשַׁב לֶאֱכוֹל יָשַׁב לִישָׁן קָרָא לוֹ חֲבֵירוֹ חֲשֵׁיכָה.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ג׳:ו׳
3 כתב יד א אינו נדון כשורה. פי' אינו מצטרפין להיות שורה דהיינו אם שכח שנים מצד אחד וא' מצד השני הוי שכחה:
4 ה"ג ובא למחר אינו נדון כשורה. פי' דהוה הפסק:
5 ישב לאכול כו'. בהא מבעיא ליה:
6 כתב יד ב בחיבורו גרס ובא למחר אינו נדון כשורה. דהוי הפסק אבל ישב לאכול ולישן מבעי ליה: