ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:ד׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:ג׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ז׳:ב׳ »

6 הָיָה כּוּלּוֹ מְחוּפֶּה בְקַשׁ. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא וְכֵן הַסּוּמָא שֶׁשָּׁכַח יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. וְסוּמָא לֹא כְּמִי שֶׁכּוּלּוֹ בְקַשׁ מְחוּפֶּה הוּא. רִבִּי יוֹנָה אָמַר בְּזוֹכֵר אֶת הַקַּשִּׁים. אֲתָא דְּרִבִּי יוֹנָה כְּרִבִּי זְעִירָא כְּמַה דְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּזוֹכֵר אֶת הָעֶלְיוֹן כֵּן רִבִּי יוֹנָה אָמַר בְּזוֹכֵר אֶת הַקַּשִּׁים.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:ד׳

6 כתב יד א בזוכר את הקשין. פי' המחופים עליהן אז אינו שכחה דהקשין זכו אותו:

7 ה"ג לכובעות ר' יונה אמר מן לעיל. פי' שמעמיד אותו על הקרקע ככובע:

8 כתב יד ב בזוכר את הקשים. המחפים את העומר אז אינו שכחה דהקשים זכו אותו:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ו׳:ג׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ז׳:ב׳ »