מקור תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ה׳
3 וְהָא רִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין מְגַלְגְּלִין וְשָׁמִין שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בְּהֶפְסֵידוֹ. וְהָא רַבָּנִין אָמְרִין מְגַלְגְּלִין וְשָׁמִין לָעֲנִיִים בְּהֶפְסֵידָן. וּלְמִי הוּא מְשַׁלֵּם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לָעֲנִיֵי אוֹתָהּ הָעִיר דְּלָא כֵן מַה נָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא לְמִידַּת הַדִּין נִצְרְכָה.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ה׳:ג׳:ה׳
3 כתב יד א והא רמ"א אין מגלגלין. פי' משמע אפי' היזק בעה"ב מרובה והכא גבי מרבץ תני אם היזקו מרובה מותר:
4 ומשני שמין וגבי מרבץ אפשר דליכא לעמוד על השומא יפה:
5 ולמי הוא משלם. עד מתני' צ"ל אחר מתני' וקאי על ר"א דאמר לכשיגיע לביתו משלם עליה קאי ולמי הוא משלם כו':
6 כתב יד ב והא ר"מ אמר אין מגלגלין. משמע אפי' היזק בעה"ב מרובה וגבי מרבץ תני אם היזקו מרובה מותר ומשני ושמין וגבי מרבץ אי אפשר דליכא לעמוד על השומא יפה:
7 כאן גרס ולמי הוא משלם. וקאי על מ"ש במתניתין כשיחזור לביתו משלם: